הכל חדש ונוצץ

הפוסט הזה הוא בשבילי ומטרתו לברר משהו שקרה ואני מתחילה להבין אותו.

מדובר בדירה שלי שאני לא אוהבת. מה אני ככ לא אוהבת בדירה הזאת.

אמא התחילה לחסוך לי לדירה עוד בנעורי. חסכון בת מצווה או משהו כזה

לא נתתי על זה הרבה את דעתי , אפילו לא לכך שבגלל זה אין כסף לדברים אחרים.. ההתיחסות שלי לעניין היתה פרופר. מה פתאום היא קונה לי דירה. אבל שיהיה.

היא הראתה רשימה של דירות ומקומות. בשביל מקום נורמאלי לא היה לה כסף. רק בשביל החור הזה

אני לא רוצה את החור הזה. אמרתי. אני לא רוצה דירה בנשר. נשר זה חור. ובאותם ימים נשר באמת היתה חור אמיתי. שכונות כמו בן דור ותל חנן היו המערב הפרוע. כל מי שבא משם התקבל בעיניים עקומות. קראו למקומות האלה צ'חצ'חיאדה. ועכשיו אמא שלי קונה לי שם דירה. למה שם? כי אין לה יותר כסף בשביל מקום אחר. אבל מוכרחים בכלל לקנות דירה? מה עולה לה לראש? כן, אני יודעת היא כבר חושבת על חתונה. חתונה חתונה.  רק המחשבה על חתונה העלתה בי בחילה. בלאאאכס. מה היא ככ רוצה משתגעת שאתחתן. אין לי חבר , לא הגעתי לפרקי . מה יש לה?

אמרתי לה שאני לא רוצה דירה אבל היא המשיכה כאילו לא אמרתי דבר.

היא קנתה את הדירה הזאת, אפילו בחרה לי קומה שלישית כמו שהיא אהבה אז, או שזו היתה הגרלה, על כל פנים היא היתה מבסוטית. אני הגבתי באדישות. את הבניינים התחילו לבנות, באנו להסתכל איך העסק מתקדם.

אני לא רוצה את הדירה - אמרתי. אני לא רוצה את הדירה במקום הזה

זה מקום טוב אמרה אמא. הרבה חברה טובים נרשמו. הנה זה נרשם וזה נרשם, זוהי שכונה חדשה. תראי שיהיה כאן נחמד, יהיו לך שכנים טובים.

לא רוצה את הדירה הזאת אמרתי, לא רוצה דירה בכלל לא רוצה להתחתן, ובטח אני לא רוצה את הדירה כאן.

מה את מבינה אמרו לי.

טוב אולי אני באמת לא מבינה כלום. כולם אומרים שדירה זה טוב ויש לי אמא נהדרת שדואגת לי.

כבר לא ידעתי מה לחשוב. אני לא רוצה דירה אבל כולם אומרים שזה טוב, אז אולי כולם צודקים ואני מטומטמת....

וכך חתמתי על החוזה

הייתי אז סטודנטית שנה א' באוניברסיטת תא, עכשיו אני נזכרת. ההורים לקחו אותי לאיזה משרד קטן ואני חתמתי. מעתה זה שלי. בעצם למה זה לא שלהם? כי אם זה היה שלהם הם היו צריכים לשלם הרבה מס רכוש. 3% אם הדירה על שמם 1% אם הדירה על שמי.

לא ידעתי אם לצחוק או לבכות

מזל טוב יש לי דירה

אבל עקומה ובלי שיניים.

אמא השכירה את הדירה לא זוכרת מי לקח את הכסף

אני קיבלתי פנקס משכנתא. את המשכנתא אני שילמתי

אני גם בחרתי לשלם

כדי שאמא לא תרוץ לספר לכל העולם :קניתי לה דירה

כדי שהיא לא תגיד לי שאני כפוית טובה, שהיא עושה בשבילי דברים ואני מתנהגת אליה לא יפה

נתתי לך דירה מה את רוצה יותר היא היתה אומרת כל הזמן

זו רק ההתחלה

אמא טוענת היום שהיא שילמה את המשכנתא

כי היא הרי קנתה את הדירה

היא השכירה את הדירה

ומהשכד היא שילמה

אבל הדירה על שמי

אז מי שילם? היא או אני?

אני כמובן. אחרי הכל הדירה נרשמה על שמי וכך גם המשכנתא.

אבל איזו חוצפה זאת לקנות לי דירה שלא רציתי, לתקוע לי משכנתא ובסוף לומר שלא אני שילמתי אותה כי היא השכירה לי את הדירה.

וללכת לספר לכל העולם שהיא קנתה לי דירה (עדכון 5.11.11 )