הכל חדש ונוצץ

כשחתמתי על החוזה הייתי כאמור סטודנטית באוניב' תא , היה לי את אותו חבר שפשוט הפך להיות בעלי והוא גר באותה דירה מעופשת עם הג'וקים ואני איתו למרות ששכרתי במקום אחר.

כמו שהוא שמע על הדירה העיניים שלו נהפכו לדולארים. דירה הוא אמר וחייך יש לך דירה. זה טוב. החיוך שלו הזכיר חיוך בנסיבות אחרות...

התגובה שלו התחילה לעורר בי מחשבה שאולי זה באמת טוב כל העסק עם הדירה. כן, כולם אומרים שזה טוב חוץ ממני. רק אני לא מרוצה. החברות של אמא, אבא, ועכשיו החבר שלי. אזאולי כולם צודקים ואני טועה? התחלתי גמני לחייך. יש לי דירה. אם כולם אומרים שזה טוב זה חייב להיות טוב.

ויהי היום וההורים נפגשו. הוריו דרשו שהדירה תעבור על שמו. זה כמעט נגמר בפיצוץ. הדירה תעבור על שמו ומה אתם נותנים? 10,000 שח, אין לנו יותר כך הם אמרו. בשביל 10,000 שח לא תקבלו את הדירה אמרו הורי. הם נתנו לבן שלהם 10,000 שח. אם הדירה תעבור על שמו אני אקבל , אם הדירה לא תעבור על שמו אני לא אראה את הכסף הזה. העדפתי לא לראות את הכסף הזה וכך הדירה נשארה על שמי בלבד.

כן, כך התחילו הנישואין שלנו.

האם הייתי אמורה, או היה רצוי לי להעביר את הדירה על שמו?

בגלל הדירה הזאת כמעט ולא התחתנתי

במחשבה שניה אולי היה מוטב כך.