זה למעשה התאריך הכי חשוב
זה היום בו התחלתי עידן חדש
עזבתי את אמריקה
חזרתי ארצה עם 2 הילדים.
כולי מלאת תקוות.
כולי תקווה שהסיוט האמריקאי הסתיים
וכאן בארץ יהיה הרבה יותר טוב
לפחות בכל הנוגע לסוסון.
זוהי למעשה החזרה השניה שלי ארצה ובניגוד לראשונה שהיתה באוירת נכאים הפעם באמת הרגשתי טוב עם עצמי.
השארתי מאחורי את אמריקה
השארתי מאחורי הרבה דברים
השארתי את הבעל
השארתי את הדירה שגרתי בה על תכולתה כולל זוג תוכים ודג שסוסון הגריל באיזה יריד.
השארתי את האוטו
כשלמעשה אני לא חוזרת ארצה, אני רק בודקת איך כאן
האם סוסון ישולב במערכת החינוך הרגילה?
זה מה שהיה חשוב לי. הכי חשוב לי.
סוסון נפרד מאביו ומכמה חברים
בתמונות הוא לא נראה מבסוט כלל
חייזרון היה בדיוק בן 7 חודשים
רק 7 חודשים הוא חי באמריקה
בטיסה הוא כל הזמן ישן
ורק בקונקשן הוא התעורר
הוא כל הזמן חייך.
היום אני שואלת
האם זה היה מעשה נכון לחזור לכאן?
האם היה נכון להפריד את סוסון מאביו בתקופה ככ קריטית?
האם היה נכון לגדל את חייזרון בארץ במקום באמריקה?
אז האמנתי שזה צעד נכון.