הכל חדש ונוצץ

איכשהו שכחתי את טו באב בגלל כל האירועים. לגיטימי.

נזכרתי באיזו שיחה שניהלתי עם המטפלת בנושא אהבה

אהבה זה כואב. אמרנו , אהבה יכולה לגרום את הכאב הגדול בעולם

המטפלת היא אשה דתיה וטוענת שבעולם הדתי יש הרבה פחות כאב

הדת ידעה להגן מפי פגעי האהבה

העולם החילוני מתייסר הרבה יותר מהעולם הדתי.

בעולם הדתי אין חיפושי אהבה. יש שידוך. המומחה לעניין קרי השדכן בוחר את הזוגות המתאימים והם לרוב נשארים יחד לנצח, לא מתגרשים, לא נפרדים, עושים הרבה ילדים, כא יודע את מקומו. הבעל יודע, האשה יודעת אין בלבול.

ואילו בעולם החילוני הנאור אנחנו מחפשים. מחפשים אהבה לפעמים לא מוצאים, מוצאים את האדם הלא נכון שחשבנו שהוא כן נכון, לפעמים זה קורה לפני החתונה ונפרדים בכאב. לפעמים לוקח זמן עד שמתאוששים מהכאב. לפעמים מתחתנים עושים ילדים מתגרשים וזה עוד יותר כואב, גם לילדים זה כואב.

בעולם החרדי כל זה לא קיים.

אז לפני שאנחנו יוצאים חוצץ נגד העולם החרדי עם הפרימיטיביות שלו אולי בכל זאת יש בו משהו.