לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2010    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2010

דכדוך עונתי


לא יודעת מה יש לי בימים האחרונים. מן דכדוך כזה. אולי דכדוך עונתי. קשה לי להסביר, זה קרה זה קורה זה יקרה.

כן, אולי זה האנרגיות של ספטמבר. אולי החגים, אולי עוד כל מיני דברים, אולי הכל מצטבר.

קשה לי לשתף כאן, כי אני מרגישה כאן חרא. כאן בישרא. זה לא חדש. כבר עשיתי דוקטורט על ישרא נסיתי להגמל ונשארתי כי עם ישרא זה חרא ובלי ישרא זה משעמם.

סהכ ישרא זה עוד קבוצה שאני נמצאת בה ומרגישה בה לא טוב.

זו לא הקבוצה היחידה שאני מרגישה בה לא טוב. כן, נכנסתי קצת חזק לעניין הזה של הקבוצות ומצאתי שבשום קבוצה מקומי אינו טוב. בכל הקבוצות האלה יש ראש שאני לא מסתדרת איתו. במשפחה שלי יש אמא שאני לא מסתדרת איתה, במקהלה יש בוסית שאני לא שייכת לחבורת המעריצים שלה וגם כאן בישרא יש איזה בוס שאני לא מסתדרת איתו מההתחלה ואין לי מושג למה כל זה. וזה לא רק הבוס, זה כל מי שנמצא מסביבו. במשפחה זה מתבטא בכל היחס שאני מקבלת, במקהלה זה מתבטא בכל מיני צורות בישרא זה מתבטא במס' הקוראים והמגיבים.

אפילו לא נוח לי לומר שאני לא פופולארית. בפני מי אני אומרת את זה? בפני כאלה שזה עושה להם טוב? ראיתי פעם מישהי שכתבה אצלה בהנאה גלויה על כך שאין לי תגובות. היא מאיימת כל שני וחמישי לעזוב את ישרא והצהירה שהיא אוהבת לריב. אבל היא גם אוהבת ללקק ולא רק היא. אני לא אוהבת ללקק ויכול להיות שזה בעוכרי. אני הולכת עם האמת שלי. יכול להיות שזה בעוכרי. אני לא ממש אוהבת לריב אבל אם מישהו עולה לי על העצבים אני מפוצצת את כל הסיפור. כן, אני חבית חומר נפץ. סופגת סופגת סופגת עד שמתפוצצת והכל מתפוצץ.

אבל זה לא הכל. אולי זה המצב הפוליטי, כן אני שייכת לימין המתוסכל, בוחרת ימין ימין ימין ומקבלת שמאל ודמוקרטיה וזכות דיבור למי שאני בכלל לא רוצה לשמוע ושומעת כל הזמן. אומנים שפותחים את הפה, פוליטיקאים שסותמים את הפה במקום לדבר, האשמות על כך שאנחנו סהכ רוצים לחיות בשקט ולא יכולים לעשות כלום כנגד מי שמפר לנו אותו כי הוא גדול וחזק ושחור ובכלל כל מי שהיה פעם חלש מקבל היום כוח בזכות החולשה שלו. ומי שהיה פעם חזק מקבל דה לגיטימציה.

אולי קרו כל מיני דברים שלא נתתי דעתי עליהם ופתאום הם צצים. אולגה, החתולה שלנו נעלמה והשאירה אחריה גור קטן. כנראה שהיא שוב נלחמה עם איזה כלב והפעם היא לא ניצלה ממנו. עם הבן שלי בצבא יש לי חוסר תיאום מוחלט. כל מה שקובעים או מתכננים מתפקשש, המזגן שוב עושה בעיות, אני מתכננת לכתוב כל מיני דברים וזה לא יוצא, אני שוב רצה עם סוסון לרופאים, כמעט הלכתי מכות עם מישהו בגראנד קניון, איזה ערס מגעיל שקרא לי זקנה בשעה שהוא נראה כמו חציל מיובש עם שערות שיבה.

טוב, צריך לעשות הרבה דברים ולצאת מהדכדוך הזה. צ'או.

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 5/9/2010 08:09  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-7/9/2010 06:37



110,950
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)