קצת התנתקתי בזמן האחרון. אני לא בבית והאוירה קצת שונה. גם יום כיפור קצת שונה.
זה שנים רבות שלא עזבתי את הבית ביום כיפור
כל שנה אותו ריטואל
אופניים, סעודה מפסקת, בית כנסת, שוב אופניים
בוקר טוב, קפה או לא קפה לצום או לא לצום פעם לצום פעם לא לצום. כבר לא זוכרת מה עשיתי בשנה שעברה. אני חושבת שצמתי.
אני גם עושה את החשבון אם צמתי בשנה שעברה והיה לי טוב אמשיך לצום
אם צמתי ולא היה לי טוב לא אמשיך לצום
אם לא צמתי והיה לי טוב אמשיך לא לצום
אם לא צמתי ולא היה לי טוב אתחיל לצום
אז כבר בשנה שעברה אני לא זוכרת אם צמתי או לא.
יחסית היה לי לא רע אז הייתי רוצה לעשות את מה שעשיתי בשנה שעברה. אני חושבת שצמתי.
טוב, השנה אני לא בבית.
והריטואל קצת שונה.
אין אופנים, הם נגנבו, הילדים גדלו כבר לא צריך חדש,פעמים רבות נשארתי בבית בגלל חווית האופנים
אבל עכשיו גמרנו. די.
עכשיו אני חוזרת לפעם.
פעם כשהייתי בת 40 היה לי יומולדת בדיוק ביום כיפור.
אז מה, ביומולדת שלי אצום?
קמתי עליתי על אוטובוס לאילת, לקחתי את הילדים שהיו קטנים ונחתתי בשלמה המלך.
זה היה ענק
היתה שם סעודה מפסקת, בית כנסת,
ארוחת בוקר, בריכה, שירות חדרים,
מי שהיום חייל היה אז תינוק.
זה היה ענק
הייתי אז חלוצה
אף אחד ממי שהכרתי לא העיז לנסוע לנופש ביום כיפור
רבים אחרי זה אימצו את הרעיון
השנה ניסיתי לחזור על אותו מבצע.
אני כבר שבוע באילת.
זה לא אותו הדבר כמו אז
17 שנה חלפו מאז
אבל נעים לחזור
ולכל חברי גמר חתימה טובה וצום קל למי שצם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@