קשה, קשה בלי הבוז'ינקה
המוות שלה לגמרי לא היה בתוכניות שלי.
תכננתי שהיא תחמם לי את החורף, תבוא אלי בלילה למיטה ותגרגר. היא לא באה יותר
אני עדיין מדמיינת אותה בכל מקום
אני מדמיינת אותה בחוץ מקדמת את פנינו או נשארת אחרינו כשאנחנו הולכים
היא כל כך יפה משאר החתולים
אני מדמיינת אותה שרועה על משענת הספה, המקום שקרעתי אותה ממנו אל מותה
אני הולכת למטבח, היא לא באה אחרי ומייללת, היא לא רוצה שאתן לה מעשר מהמשלוחים של קניבר, היא לא ישנה בתוך המיקרוגל או בכל מקום אחר בבית.
היא לא שותה מים באמבטיה
חור שחור
בשבת נסענו אל קברה אשר במושב עין איילה.
גל אבנים , חצץ ומצבה
זה מה שנותר משחורי שלנו.
הסתכלנו על הקבר
גל אבנים
2 תמונות
מכתב אחד ארוך מכולנו
זה מה שנשאר מבוז'ינקה שלנו
ראיתי איך שהיא נולדה
ראיתי איך שהיא מתה
אני מסתכלת בתמונה שלה ושואלת למה
היא היתה כלכך יפה
היא היתה כלכך טובה
למה לקחו אותה
היא היתה עוד צעירה
יכלה לחיות עוד 10 שנים
עם כל החיסונים העיקורים והטיפולים
היא חיה כמו חתולת רחוב במניין ימיה
היו בבית הקברות כאלה שחיו 15 שנה
מי חשב ששחורי תמות בגיל 5 צעירה יותר מאמה
חשבתי שהיא תהיה איתנו עוד הרבה שנים
לפעמים נראה הכל כרגיל
אותו הבית אותו הריהוט
עוד מעט היא תבוא כמו תמיד...
לא, היא לא תבוא
לפעמים אפילו קל יותר
אפשר לפתוח חלונות. אין כבר חשש שהיא תקפוץ מהם כאשר היא רואה יונה.
היא כבר לא מלכלכת, לא משתינה במקומות שלא נועדו לכך, לא קורעת ניילונים לא מטפסת בכל מיני מקומות ושוברת דברים
כבר לא צריך לקנות אוכל לחתולים וטיפול נגד פרעושים
קל יותר אבל אחרת. קל וחסר חיים
מי לא בא לראות אתי טלוויזיה
ומי לא מתיישבת לצדי או מטפסת עלי
איפה הראש הקטן השחור עם האוזניים השפיציות
הראש הקטן השחור שאהבתי לנשק
איפה גוש הפרווה הרכה והנעימה
איפה זנב הסנאי שלה
את מי אקח בידיים אחבק ואלטף
ואנשק בין האוזניים
ולפעמים היא תתנגד
בוז'ינקה
מצבה
גל אבנים
זה מה שנשאר
סוסון אמר שקל לו יותר ליד הקבר מאשר בבית
לי לא קל ליד הקבר
ולא בבית ולא בשומקום
אני עדיין חושבת איך זה קרה ולמה
ואם יכולתי למנוע
מה קרה לה שהכתף יצאה ממקומה
ולמה לקחתי אותה לווטרינר והשארתי אותה שם לבד בלילה
ומה באמת קרה שם אצל הוטרינר
מה הוא עשה לה
מה הוא נתן לה
אני עדיין רואה אותה אצל הוטרינר
בתוך התיק השחור שהבאנו אותה לשם
כמו חבילה קטנה
עם הגילוח, התפרים אך ללא רוח חיים.
כמו הארנבות במעבדה
נראית כאילו עוד רגע היא תתעורר והכל יהיה בסדר
אולי... אילו....
אילו היינו נשארים בבית ולא יוצאים לחופשה
אילו היינו הולכים כאן לבית הכנסת כמו כל שנה
אילו היינו אוכלים בבית סעודה מפסקת,
אני זוכרת איך לפני שנה היא הלכה איתנו לבית הכנסת
אולי לא היינו צריכים לקחת אותה לוטרינר
אולי ביום אחר
אולי וטרינר אחר
אולי אולי אולי
ואיך הוטרינר שהיה איש חביב עלינו
הפך לאיש השנוא במדינה
והמרפאה שלו לאיזור אסון
עדיין רץ לי התסריט בראש
שהיא חוזרת הביתה אחרי הניתוח
וקשה לה קצת לתפקד
ואנחנו נערכים לכל מיני שינויים כדי להקל עליה
ולאט לאט היא מחלימה
הרי זה מה שהיה צריך להיות
אבל קרה משהו אחר לגמרי
משהו סופי ומוחלט
ובלתי נתפס
כן, זה בלתי נתפס
איך יום אחד היא ישנה
ויום אחריו היא איננה.
שוכנת עפר
קשה קשה בלי שחורי שלנו
קשה קשה בלי בוז'ינקה שלנו
איך כולנו אהבנו אותה
איך היא אהבה את כולנו
עכשיו אין אהבה בבית
יש רק צער וכאב
בוז'ינקה שלי מתוקה שלי.
אוהבת אותך גם עכשיו
ותמיד אוהב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@