אני כבר לא זוכרת על מה היה הברוגז הזה אבל אני זוכרת שכאשר באתי ארצה היינו בברוגז ממושך. אני וההורים. מאז אנחנו ברוגז שולם ברוגז שולם...
אני מנסה להזכר. בהתחלה גרתי אצלם אז לא היינו ברוגז.
אחכ באתי לגור כאן והיה לי איתם ריב גדול על סוסון, כי סוסון המשיך ללמוד בבצפר שלידם ולא רצה לבוא הביתה. לא זוכרת אם על זה היה לנו ברוגז. היו חיכוכים. בסופו של דבר אסרתי על סוסון לבוא אליהם אחרי הבצפר אלא ישר הביתה. אמא הלכה לבכות לשלומציון וזאת נתנה לי מנה רצינית. לא יודעת אם על זה היה הברוגז, אבל נורא כעסתי. גם על אמא שמספרת לשלומציון ומלכלכת עלי וגם על שלומציון שמתערבת. את זה כבר סיפרתי.
אני חושבת שזה היה על משהו אחר.
היו להם שכנים מלמטה. באופן מפתיע זו לא הפעם הראשונה שהם היו שכנים. גם בבית הראשון שלי הם היו שכנים שלנו אבל אז הם גרו בקומה רביעית ואנחנו בקומה ראשונה. עכשיו הם עברו לגור קומה אחת מתחת להורי. הבת שלהם היתה חברה טובה שלי אבל זה לא משנה
אני לא יודעת מה אמא שלי סיפרה להם עלי אבל כאשר האקס הגיע לביקור בפעם הראשונה אחרי שחזרתי הם כבר ידעו.
שמעתי שבא אליך אורח - אמר השכן
איך אתה יודע? - שאלתי
זה מה זה הרגיז אותי.
התנפלתי על ההורים. מה אתם מדברים עלי? מה אתם מספרים עלי? 5 דקות אחרי שאני מספרת לכם משהו כל העולם כבר יודע? למה השכן צריך לדעת שהאקס שלי בא ואתם בכלל מספרים שהוא בעלי ואנחנו לא גרושים. אני לא אספר לכם יותר כלום.
- אני אעשה לך שם שאת תתביישי לצאת מהבית . זה מה שענו לי. אני כבר לא זוכרת אם זו אמא או אבא אבל מה זה משנה.
לא דיברתי איתם הרבה זמן והיה לי טוב. ממש טוב.
וזה מה שחשוב. זאת הפואנטה.
סוסון המשיך ללמוד באותו בצפר ולמרות הברוגז אבא היה בא לכאן לקחת אותו, אני חושבת שהוא גם הסיע אותו לטיפולים ולקורס שחיה. אני חושבת. אני לא בטוחה. פיתחתי לי חיים טובים בלעדיהם. את חייזרון שלחתי למשפחתון נהדר, הכרתי מישהו, היו לי שכנים נהדרים....
בעצם הנוכחות שלהם בחיי רק מזיקה לי.
הגיע הזמן להתקדם. כמו אז.
צריך להזכר יותר טוב מה היה בדיוק ומתי זה היה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@