הלכתי לטייל בים. מאז גיליתי שאני משמינה אני מטיילת בים. לא הרבה. אני הולכת מחוף דדו עד כפר גלים וחזרה. אני עושה זאת כבר שנים. לא שזה עוזר משהו אבל זה מה יש. גם אם אני עושה את זה שנים כל פעם זה אחרת. אני פוגשת אנשים אחרים או תופעות שונות. פעם הים שקט, פעם הים סוער, פעם יש מדוזות, לכלוך, אצות, זפת , פרות משה רבינו , כלבים ג'יפים, עפיפונים, טרקטורונים, אופני ים, עולם ומלואו, פעם אני הולכת עם הילדים או עם אחד מהם, פעם אני לבד, לפעמים גם מתחילים אתי.
הלכתי לטייל בים באחד החורפים. זה היה אחרי שאחותי סיפרה שהיא בהריון ונתקתי ממנה. היה לי רע מההריון שלה. הרגשתי כאב בבשר. סהכ ההליכה בים ניקתה לי את הראש השכיחה ממני את הכאב. פגשתי שם אותו יום מישהו שהגדיר אותי כחברה הראשונה שלו. לא היינו חברים אף פעם אך יצאתי איתו לבלות די הרבה במקומות לא רעים בכלל. הוא היה צעיר ממני ולא אהבתי את זה. בשבילי צעיר ממני היה ילדון שחלב אמו עדיין על שפתיו. אבל במרוצת השנים שנינו בגרנו, שנינו התגרשנו. מה עם אחותך הוא שאל. סיפרתי לו שעבדתי אצלה והיא פיטרה אותי. מאז היחסים בינינו לא משהו. הוא הסכים אתי שזוהי סיבה מצויינת לקלקול יחסים. כן, פתאום היה לי נעים לשבת בכאמל ולדבר איתו
חזרתי הביתה. אמא התקשרה. איפה היית אני כל הזמן מחפשת אותך.
סיפרתי לה
נו את עושה חיים - היא אמרה - אז מה רע לך? את לא צריכה להסתכל על אחרים.
התפוצצתי.