הכל חדש ונוצץ

לפני שבוע הלכתי לטייל בים.

פגשתי שם חברה של אמא מטיילת עם בעלה. חשבתי על כך שהם עוד יכולים לטייל וההורים שלי כבר לא. הם היו יחד באותה חברה. אחת החברות של הורי. אני לא יודעת מה הקשר ביניהם היום.

לזוג 2 בנות הגדולה צעירה ממני בשנה, היתה אתי בגן, הקטנה למדה עם אחותי והן היו אפילו חברות, היום הן לא בקשר ונותר כעס ביניהן כי הבת שלה סחבה לאחותי את החברה הכי טובה

מה שלום הבנות? שאלתי

הגדולה כבר סבתא, יש לה 3 נכדים והקטנה עושה דוקטורט באיזה נושא רפואי

ומה איתך? מה את עושה?

כלום

והבנים שלך?

אחד בבית ואחד בצבא

אני זוכרת שבאת פעם לבת שלי עם תינוק

הנה התינוק אמרתי והצבעתי על סוסון

ומה הוא עושה?

כלום

והקטן?

בצבא

איפה?

בחיפוה

הנכד שלי עושה שם קורס

אז אולי הוא מכיר את הבן שלי

הוא עושה קורס מפקדים

הבן שלי לא רוצה להיות מפקד.

אולי הוא לא יכול?

הוא יכול. הוא לא רוצה. הוא חתם ויתור.

ומה שלום ההורים?שמעתי שהם חולים

כן, הם חולים

ומה עם אחותך מה היא עושה?

היא? יש לה איזה עסק, אני יודעת

אתן בכלל בקשר?

לא אנחנו לא בקשר, גם עם ההורים אני לא בקשר

אבל הם חולים

אני ישבתי איתם כל הקיץ והם כפויי טובה

יש להם עובדת זרה

כן, אבל איזה בעיות הם עשו עד שהסכימו לקחת את העובדת

אין להם כסף

טוב הם היו צריכים לחשוב לפני שהם קנו לאחותי דירה

כן, הם היו צריכים לדאוג יותר לעצמם

איכשהו הרגשתי איזה מבט תוכחה בעינים. כאילו איזה מן בת אני שלא נמצאת בקשר עם ההורים החולים. הרי אף אחד לא באמת יודע מה יש ביני ובין ההורים. שלא יתערבו. תמיד הרגשתי שאנשים מהרחוב רוצים לחנך אותי איזה בת אני צריכה להיות, תמיד הרגשתי איזה צורך להתנצל, חלק מהמידע השלילי עלי הגיע מאמא שלי. היא היתה מלכלכת עלי חופשי. לא, אני לא מתנצלת עוד. הם חרא של הורים ותמיד היו.

אחכ פגשתי את תקווה. תקווה היתה בעלת המשפחתון שהחייזר שלי היה הולך אליו. המשפחתון הראשון. אני הגעתי אליה דרך פרסומים על עמוד. זה היה הימור מאוד מוצלח. הייתי מביאה לה את הילד כל בוקר ונשארת קצת לשתות קפה ולקשקש. היא היתה נהדרת. עכשיו דברנו והעלינו קצת זכרונות. היא זכרה אותו כילד חכם וגם עכשיו הוא לא מכזיב. טפו טפו, הוא סיים ריאלי עם ציונים לא רעים, עכשיו הוא חייל קרבי, בחור נחמד. היא זכרה איך פעם נסעתי לארהב והשארתי אותו אצלה, לא אצל ההורים. תמיד את מחליקה, היא אמרה לי. נזכרתי שגם אז היא אמרה לי כך וקבלתי זאת כמחמאה, משום דבר אני לא עושה עניין. היום זה לגמרי לא נשמע לי מחמאה.

שנים לא ראיתי אותה. שמעתי עליה כל מיני דברים. שמעתי שהיא הסתכסכה עם השכנה שגם פתחה גן לידה, שהם פשטו את הרגל, שהם עברו מכאן והשאירו חובות גדולים, מישהו אפילו ביקש ממני לאתר אותם כדי שיחזירו את החוב. היא אמרה שהיא עדיין כאן, מאז ועד היום ויש לה עוד את המשפחתון הזה. אז למי להאמין?