הכל חדש ונוצץ

לא. זו לא השריפה שבכרמל. זו השריפה שבי.

החייל שלי יצא השבוע לרגילה. בסוף השבוע יש לו יומולדת וחשבתי איך שיחק לו המזל. רוב הזמן הוא בשירות וכאשר יש לו יומולדת הוא יוצא לרגילה. זה ממש מקרה

אתמול יצאתי איתו ליום כיף, קניתי לו  ipod ליומולדת, הסתובבנו קצת בקניון, קינחנו במסעדה איטלקית...

סבתא הזמינה אותו לחגוג חשבתי איזה כיף, גם הוא חשב איזה כיף היא תתן לו 1000 שקל כמו שהיא נותנת לכולם ביומולדת וזה קצת יעזור לו לממש כמה דברים...

ואז....

...היא שוב מזמינה, היא שוב יוצרת קשר, היא שוב מתעלמת מהגלויה שלי. איך ישנתי? איך לא הגבתי על הנר? רציתי לשלוח לה גלויה נוספת נוסח אם שוב תנסי ליצור קשר אוציא נגדך צו הרחקה אבל השריפה בכרמל הרדימה אותי.

ועכשיו, הוא יבוא אליה, אולי גם אחותי תהיה שם ויעשו לו שם מסיבה. בלעדי. היא שוב תנצח אותי בנזיד עדשים. אמרתי את זה לבחור. הוא אמר שלא איכפת לו מהסבתא הוא רוצה 1000 שקל. ואז התעורר ויכוח איתו. למה לא איכפת לך? אנחנו כבר שנים נוהגים כך, אני רוצה לגמור עם זה.

את לא תגמרי עם זה - הוא אמר

אני כן אגמור עם זה אפשר לגמור עם זה אבל צריך להיות החלטי. אתה בא, היא עושה לך מסיבה, נותנת כסף, כיף לך, ואיפה המילה שלי? היא שוב גברה עלי. אני לא רוצה שום קשר איתה, היא לא תיצור קשר איתי דרכך. בשבילה זה ניצחון, אנחנו כולנו לא צריכים לתת לה לנצח. אני אתה וסוסון, אנחנו משפחה, היא פגעה בכולנו מספיק, היא לא תפריד בינינו, מספיק עם הסיפור הזה שהיא רבה איתי פוגעת בי ואתם לא מגיבים. אתם לא ילדים קטנים. אחד בשביל כולם כולם בשביל אחד. אתם קודם כל בנים שלי. אחכ נכדים שלה....

לא יודעת מה הוא יעשה אבל היא כבר הרסה.