הכל חדש ונוצץ

איזה מחלות יש לאנשים בגיל שלנו - אמר לי האקס

- מי, מי חולה?

הוא לא רצה לומר...

....פגשתי אותו לפני שבוע בים. שמעתי לא מכבר שהוא גמר את הקריירה. הוא באמת נורא השמין, הלך עם מקל, בקושי הכרתי אותו.

הוא היה רקדן על. הוא היה בחבורה המובילה של הדבקות והריקודים הבלקניים. הוא היה מקפיד על הצעדים הנכונים באמת וכאשר כולם היו משבשים שיבוש ישראלי מצוי הוא היה רוקד נכון. לא שהצעד הנכון היה מסובך יותר אבל ככה זה אנחנו. הוא היה סנוב על רחבת הריקודים ואי אפשר היה להתקרב אליו. סנוב. אנטיפט. מה שתגידו. מחוץ לרחבה הוא היה הרבה יותר סימפאטי ואם היית פוגש אותו ברחוב הוא היה מסביר פנים

ברזומה שלו הוא היה נהג אגד, מורה לנהיגה וגרוש פעמיים כאשר הגירושים השניים הוציאו אותו קצת מאיפוס.

הוא ניסה להתחיל אתי פעם אבל זה לא נדבק. הוא הזמין אותי לריקודי נוסטלגיה, וריקודי עם מודרניים אחרי שנים של פרישה מצדי. עם הנוסטלגיה הסתדרתי. עם החדשים לא. לא ידעתי אף ריקוד והרגשתי שאני מקלקלת לו את הערב. החלטנו לסגור רק על נוסטלגיה אבל גם כאן נאלצתי לשבת בצד כי חטפתי מכה חזקה ברגל. אז הוא הזמין אותי ורקד עם מישהי אחרת. וגם כשהרגל החלימה הוא רקד עם מישהי אחרת אז לא באתי יותר. חבל. היה דווקא נחמד הנוסטלגיה הזאת. גם הריקודים וגם הרקדנים. חברים ותיקים שנעלמו מחיי וחזרו... איזו קבלת פנים היתה לי כשחזרתי לראשונה לנוסטלגיה...

בינתיים הוא שם אותי על אש קטנה וכאשר היה מרתון בקיסריה ההיא הבריזה לו והוא הזמין אותי במקומה. באתי בשמחה. הוא גם לקח שם חדר והציע לי לישון שם איתו. לחברה הוא אמר: דפנה תבוא כמו אמבולנס, אז באתי כמו אמבולנס וגם חזרתי הביתה כמו אמבולנס.... וזהו...

לפני שבוע פגשתי אותו בים. הוא סיפר שקטעו לו רגל והוא בקושי רואה. סכרת. בזמנו באמת הוא אמר לי שהוא חולה סכרת... אבל עד כדי כך...

אבל הוא ממשיך לרקוד עם פרוטזה. עם מי? עם אחותי. כשבת הזוג שלו לא באה הוא מזמין את אחותי לרקוד. כך הוא סיפר לי. הוא כבר יודע שאנחנו מסוכסכות. הוא שאל אותה עלי והיא אמרה לו שאנחנו לא בקשר.

סבבה. לפחות גם היא נאלצת לענות על השאלה המעצבנת מה שלום אחותך, אבל מי הביא אותה לראשונה לריקודי עם?מי? גם פה היא יורשת אותי?