הכל חדש ונוצץ

לבת אחותי יש עוד מעט בת מצווה ואני חושבת שהיא לא מתכוננת להזמין אותנו. לא נורא.

זה מזכיר לי אסוציאטיבית את הבר מצווה של הבן שלי וההכנות המרובות. אפילו אחותי הצילה אותי מאבדון אך לא רק את זה היא עשתה.

היינו הולכים לטעימות לרוב אמא ואני,  לפעמים גם אבא היה בא. היינו הולכים גם למקומות שלא היה צל של ספק שלא נחגוג שם. בעיקר אולמות גדולים עם מינימום אורחים. המקום הטוב והיוקרתי ביותר שפנינו אליו היה אולמי כחול. כחול אשר על שפת הים. זה היה ממש אירוע. אירוע טעימות. היו הרבה משפחות, כל משפחה קיבלה שולחן ממוספר. האוכל היה מצויין, חלק הוגש כמזנון או מתאבנים וחלק היה בהגשה לשולחן עי מלצר.

וכך ליד השולחן אמא אומרת לי. אחכ אני רוצה לעבור אצל אחותך. היא לא מרגישה טוב יש לה משהו בבטן

אוי תמיד יש לה משהו בבטן בעיקר כשאת נמצאת אתי. תעזבי אותי כבר. את לא יכולה לבלות ערב אתי נטו?

איזה מן אחות את? לא איכפת לך שכואבת לה הבטן?

לא. לא איכפת לי שכואבת לה הבטן. את רוצה תבקרי אותה. אני הולכת לחבורת הזמר ולא איכפת לי מה את עושה אחרי שאנחנו יוצאים מכאן

תעזבי כבר אמר לה אבא...

שמתי לב שכאשר להורים יש איזה תוכניות אתי תמיד היא נכנסת באמצע. ככ קל לה לסחוב את אמא. כמו אז כמו היום דבר לא משתנה. חבל