שבועות זה חג מאוד מגוון. חג הקציר, חג השיבולים, חג החלב והגבינות, חג המחולות, חג הביכורים, חג מתן תורה, חג המים. בשבועות פעם היתה נפתחת עונת הרחצה, לא לפני זה. גם לנוצרים זהו חג קדוש אבל שונה לגמרי. אני לא מבינה גדולה בנצרות אז נתרכז ביהדות.
אתמול הייתי לראשונה בתיקון ליל שבועות. לא היה לי מושג מה המנהג הזה ומה מקורו. חשבתי שנשארים ערים כל הלילה כדי להתפלל ולתקן אך לא כך הוא. אנשים נשארים ערים כל הלילה כדי לא לפספס את מתן התורה בבוקר וזה על שום חטא קדמון שביום שניתנה התורה לא היתה התרגשות גדולה. המילה תיקון נובעת יותר מהמילה תיכון שמשמעו להתכונן. להתכונן כל הלילה
לא נשארתי במקום כל הלילה. יש גבול. הייתי במקום, שמעתי את הקראתה של מגילת רות, שמעתי מאוחר יותר גם פרשנות מעניינת על המגילה בזכות הכוח הנשי, סופה של המגילה בכך שמהיחסים בין רות ובועז נולד עובד אביו של ישי אביו של דויד המלך. אם כך הסבתא רבתא של דויד המלך היתה נוכריה. בתנך של הנוצרים מגילת רות מופיעה במקום הרבה יותר מוקדם מאשר בתנך שלנו.
לאחר קריאת המגילה היה קידוש ואחרי זה הרצאה של הסופר אמיר גוטפרוינד. לי יש עניין מיוחד בסופר הזה בזכות ספרו 'בשבילה גיבורים עפים'. הוא מתאר במדויק נופים ואתרים שמלווים אותי כמעט כל חיי. הוא נותן שם של רחוב, אני יודעת במדויק במה מדובר ואני אפילו לא צריכה לדמיין איך הרחוב הזה נראה. אני יודעת איך הוא נראה. כשאני באה לבקר את הורי אני נכנסת לתוך הספר הזה. חשבתי שאולי אני מכירה אותו מילדות בפניו לפחות. אני לא. הוא גם אמר שהדמויות לקוחות מהמציאות אך מטושטשות היטב. מזכיר לי את מה שאני עושה כאן בישרא.
אחרי ההרצאה להקת קולות במדבר הנעימה בשיריה. שירים ישראליים מוכרים. אליהו גמליאל הצטרף לחגיגה, קצת שמח, קצת ריקודי עם...
אחרי זה לא נשארתי שם. מספיק. היו עוד הרצאות, היתה הקרנה של איזה סרט, היתה הופעה של מוש בן ארי ואני הלכתי לישון. רק היתוש שהציק לי דאג שלא אפספס את זמן מתן תורה.
לסיכום אירוע חביב שמקבל תאוצה במחוזותינו. אולי בשנה הבאה אשאר ערה כל הלילה אבל אני צריכה לדעת שכל היום הבא אחריו הרוס
מקור המינהג הזה ספרדי. ואללה אלה אוהבים לילות לבנים. גם סליחות הם אומרים בלילה במשך חודש שלם.