הכל חדש ונוצץ

זה פוסט שנכתב בהשראת שצה. אמנם היא כתבה על משהו אחר לגמרי והתכוונה למשהו אחר לגמרי אך אני לקחתי את זה למקום שלי.

היא כתבה על צילומי ילדים לא ככ תמימים. מאחורי התמונות הילדותיות מסתתר משהו רע. אפילו פדופיליה....

אני אוהבת לצלם דברים יפים ולכתוב על דברים מכוערים.

מה מסתתר מאחורי התמונה היפה?

הסתכלתי באלבומים שלי, חרדת הקודש שלי.

בפעם אחת לקחתי את אלבומי אמריקה. ואז ראיתי את הטיול התמים ההוא לcalvert cliff . טיול שלאחריו בעלי חלה בדלקת פרקים. זכרתי שלא רציתי לטפל בו. ראיתי תמונות אחרי הטיול הזה, אחרי שהוא החלים. הוא נורא השמין ואני אמרתי אז איזה מנוולת אני. איך יכולתי להתנהג אליו ככה ומה אני מצפה ממנו. בתמונות רואים אותנו ממשיכים לטייל אבל מאחורי התמונה רואים כמה הוא השתנה אחרי המחלה.

בפעם אחרת רציתי לראות תמונות של שלכת. שוב אמריקה. כל שנה צלמתי שלכת, כל שנה צלמתי את סוסון. וכך רואים איך סוסון השתנה. איזה ילדון חמוד הוא היה עד התאונה, איזה ילדון חמוד הוא היה קצת אחרי התאונה ובכל זאת זה לא אותו ילד. כל כך רציתי שזה יהיה אותו ילד אבל לא קבלתי את זה.

החלטתי לקחת תמונה אקראית מאלבום אקראי. נראה מה יצא

יצא אלבום די חביב, שנת 1976 כמדומני, מתחיל בתערוכת הפרחים בגן האם + ביקור בגן החיות. רוב התמונות צריכות פוטושופ דחוף

ממשיך בסיור אוניברסיטאי לחצבה במסגרת הקורס של אמוץ זהבי על התנהגות בעלי חיים

הייתי אז סטודנטית שנה ג' אוניברסיטת תא.

מי שהיום אקס שלי היה אז חבר שלי ולא רצה להתחתן. כולם התחתנו ואני הייתי אז די מבואסת. גם לא השתגעתי עליו כך שלא היה ברור לי מה אני הולכת לעשות. בסיור הזה היתה גם סטודנטית שהוא יצא איתה לפני. הוא בחור טוב - היא אמרה.

הסיור עצמו היה מאוד מעניין. אמוץ זהבי והזנבנים. היום אני רואה זאת כאחד הנושאים היותר מרתקים ויותר חשובים שלמדתי.

הזנבן היא ציפור חברתית שחיה בקבוצות של 5,6 פריטים. לכל קבוצה יש ראש ואחריו הזכרים מסודרים בסדר היררכי, על הנקבות לא מדברים בכלל. ניתן להבחין בין זכר ונקבה עפ"י העין. אצל הזכר יש לבן בעיניים אצל הנקבה עין מלאה. אליבא דאמוץ זהבי דווקא הנקבה היא השלטת כי ניתן להבחין בעינה טוב יותר מאשר בעינו של הזכר וכך היא נתונה יותר לסכנות. עפי עקרון ההכבדה גם כן של אמוץ זהבי, מי שחשוף יותר לסכנות נחשב חזק יותר.

אני עקבתי עם עוד סטודנט אחרי קבוצה שבה היו 3 זכרים 2 נקבות וגוזל. כל הציפורים היו מסומנות בטבעות וכך הן קבלו את שמן, שמורכב מהאותיות הראשונות של צבעי הטבעות. הזנבנים אולפו לא לפחד מבני אדם אלא להיפך, האדם הוא ידיד שנותן אוכל וכך ניתן לראות אותי בתמונה מאכילה זנבנים.

המעקב התחיל מוקדם בבוקר. בקבוצה שלי לא היה ברור מי ראש הקבוצה. בדרך כלל הזנבנים נותנים כבוד לאזרח הותיק. ראש הקבוצה הוא ראשון לאוכל והוא גם סוחב אחריו את כל הקבוצה משיח לשיח. בקבוצה שלי פעמים רבות ראיתי את מס' 2 אוכל ראשון והוא היה זה שסחב אחריו את כל הקבוצה. רק בבוקר מס' 1 היה אוכל ראשון ומעיף את כולם. פעמים רבות הגוזל הוא שאכל ראשון. מה שנקרא טובת הילד או זכויות הילד. משהגיעו הזנבנים לשיח מסוים הם עשו תורנות שמירה. כל פעם מישהו אחר עמד בענף העליון של השיח והזהיר בעיקר מפני דורסים. הגוזל היה פטור משמירה אך כל בוגר ובוגרת נשאו בתורם. אמוץ זהבי לימד אותנו את שפת הזנבנים. כאשר השומר נתן אות - מן ציוץ חד כל הזנבנים הסתתרו. השומר כמובן נתון לסכנה ולכן שוב עפי עקרון ההכבדה כל מי ששומר יותר חזק יותר.

כמו שאמרתי מעניין בטירוף ומאלף עם הרבה אנלוגיות לחיים החברתיים של בני האדם.

למי שמתעניין מוזמן לקרוא בנוסף

זנבנים

אמוץ זהבי

עקרון ההכבדה