הכל חדש ונוצץ

כן, שוב המחאה הזאת וזהו הנושא החם אבל דומה שזו השאלה הכי שפויה בקשר למחאה. לפני שאתה יוצא לרחוב למחות תשאל את עצמך את השאלה הזאת

אני? על מה אני ויתרתי?

אני ויתרתי על שיעורי פיתוח קול. זה עלה לי 220 שח לחודש ולא בטוח שויתרתי על זה בגלל יוקר המחיה. אולי בין השאר בגלל יוקר המחיה אך לא רק.

אני ויתרתי על זה כי אין לי חשק להקדיש למקהלה. בין כה וכה לא אהיה זמרת לא אתפרנס מזה לא בתור חברת מקהלה ולא בתור סולנית. בשביל המקהלה אני צריכה לשלם 120 שח לחודש רצו להעלות את המחיר ל - 200 אמרתי אם כך אני עוזבת אין לי כסף לשלם ככ הרבה בשביל המקהלה. יש מקהלות יותר זולות ואולי גם יותר נחמדות כך שהרווח יהיה כפול. הורידו לי ל150 שח. רק שלא אעזוב . אוקיי. עד כאן זה מספיק. שיעורי פיתוח קול משרתים את המקהלה. לא אותי.

בנוסף היה שם בלאגן שלם. אני עצמי לא מוצאת את הידים ואת הרגלים אם אני מתכוננת לכתוב על זה. יש שם ריבוי תפקידים. יש מורה ויש מי שעושה סידור עבודה ואין קשר ביניהן. אני באה לשיעורים כפי שהמארגנת קבעה לי. כאן מתחיל הבלאגן. ואם היא קבעה לי את השיעור בשעה לא נוחה? אין עם מי לדבר. המורה לא מתעסקת עם זה המארגנת גם לא מתעסקת עם זה ואם אני רוצה לשנות משהו אני צריכה לחפש מי מוכנה להחליף אותי. או מוכן. עם זה גם לי לא בא להתעסק. יוצא מכך שאני באה בשעה שלא נוחה לי. ואם אני בכלל לא יכולה לבוא? אין עם מי לדבר. המורה לא מתעסקת עם זה , את המארגנת אי אפשר להשיג כי היא בכלל כבר לא שרה במקהלה, היא לא עונה לטלפונים ולא לאימיילים. אז שוב אם אני חולה ולא יכולה לבוא ואם יש לי אירוע ולא יכולה לבוא אני צריכה למצוא מישהו שיחליף אותי ואם לא אני משלמת למורה כי אחרי הכל זאת העבודה שלה והיא מתפרנסת מזה

בפעם ההיא שביקשו ממני כסף על שיעור שלא הייתי שילמתי ואמרתי ביי ביי.

ואתם? על מה אתם ויתרתם?

אף אחד לא קם