הכל חדש ונוצץ

אמש בשבתי לתומי למעשי השגרתיים מתקבל סמס מהחייל:

אמא תפתחי ערוץ 2 ! 

פתחתי. 

'קולה של אמא' 2 אמהות מדברות על הבנים שלהן.

ונעבור ללימור עם החיילים אומר עודד מנשה מנחה התוכנית.

עוברים לחיילים.

אהה, עכשיו אני מבינה. קולה של אמא משודרת מהיחידה של הבן שלי.

והנה הוא יושב במרכז התמונה מחובק ע"י כמה חברים שלו.

הוא מסתכל עלי, אני מסתכלת עליו, התוכנית בשידור חי, תעשה שלום

אני שולחת נשיקות לו ולחברים שלו. איזה מתוקים. אני מכירה את רובם. בשבתות אני באה לבקר מביאה בגדים, אוכל ופוגשת גם את חבריו

ראשון מתראיין המפקד. אני מכירה אותו. הוא היה אצלנו בבית כאשר נכנס לתפקידו כדי להכיר כל חייל. חמד של בחור באחריות.

אחריו מתראיין אחד החברים הטובים שלו. גם אותו אני מכירה. יש לו סיפור חיים מעניין. גם כן חמד של בחור.

והנה למטה יושב עוד חייל מוכר היטב. הוא מלווה אותנו בכניסה והיציאה מהבסיס כשאנחנו באים לבקר. עוד חמד של בחור. כולם מלח הארץ.

אבל הכי חשוב כמובן הילד שלי. אני לא מסירה את העיניים ממנו משך כל התוכנית. נו, שיגיד משהו גם הוא. בא לי להתקשר ולראות איך הוא עונה לי בטלוויזיה.

הפסקה. אני מתקשרת אליו להודיע שקבלתי את המסר ואני צופה בתוכנית. הוא אומר שגם הוא היה צריך לומר משהו אך ויתרו על זה.

איך? איך מכל יחידות צהל בחרו את היחידה שלו? איזה כיף, איזו התרגשות

נשיקות לכל המתוקים האלה. שרק יהיה שקט