המשך של זה
סרבתי לו והוא התחיל עם מישהי אחרת
צפיתי בהם וחשבתי. איזה מטומטמת אני. למה אני כל הזמן אומרת לא. עכשיו אני לבד. הגיע הזמן להפסיק להתאבל על האיש ההוא.
וכך כאשר הוא הזמין אותי לסרט באתי איתו. כך התחלנו את המסע שלנו שעדיין בעצם לא הסתיים. גם אם המצב הוא בכי רע הוא עוד לא הסתיים.
וכך מצאתי את עצמי איתו. לא התלהבתי. מההתחלה לא התלהבתי.
נשארנו שבת יחד. הלכנו לים. הוא לא אהב ים. הוא היה בהיר וגבוה כזמר, אבל ים ובהיר זה לא הולך יחד. הלכנו לחוף תל ברוך. הים היה מלא אצות ירוקיות מסוג ulva . זה לזרא בשבילי. כך הוא אמר. הים הוא לזרא בשבילי.
ואני ככ אוהבת ים. איך אני יכולה ללכת עם מישהו שלא אוהב ים? איך אני יכולה ללכת עם מישהו שפוחד להרטיב את השיער שלו? ואיך הוא מתלבש.. תמיד עם בגדים ירוקים, וארוכים גם בקיץ אחכ הוא אומר שהוא שונא קיץ שונא חום וכל הזמן מזיע. לא הולך עם סנדלים. רק עם נעלים וגרבים. ככ לא הגבר האידאלי בשבילי. מה אני עושה איתו בכלל
גם ריקודי עם שככ אהבתי הוא לא אהב.
גם את החברים שלי הוא לא אהב.
הוא הביא אותי לחברים שלו אך סרב בכל תוקף להצטרף לחברות שלי.
הוא גם היה פריק של לימודים. מן חנון שכזה
מה קורה? אני בעונש?
אז איך התחתנו ?
איך הבאנו ילד לעולם?
ואיך עד היום זה בעצם לא נגמר?
סוג של חשבון נפש
היה לי קשה הכיפור הזה עם כל חשבונות הנפש