הכל חדש ונוצץ

חזרנו לשיגרה? אולי.

כבר היום הזה לא שגרתי כי סוסון החליט שהוא לא הולך לשיקום אלא רוצה להתחיל מכינה בטכניון. זא שהוא רוב היום יסתובב לי בבית. הוא עוד לא סגור על המכינה. הוא גם לא תאם את זה עם השיקום. כלומר היום הוא ילך למכינה ומחר הוא ילך לשיקום. ככה לא לומדים ולא משתקמים. עכשיו הוא במיטה וקורא עיתון. טוב, אני לא עסוקה יותר ממנו. בעצם אם אני מסתכלת על המערכת אז יש התנגשות עם השיקום פעמיים בשבוע. לא מבינה למה הוא לא לקח מכינת ערב.

מכל מקום שנת הלימודים האקדמית התחילה היום ובכניסה לטכניון משתרך תור ארוך ארוך של מכוניות. נראה מה הוא יחליט. בשיקום הוא מכניס סכו"ם לניילונים. אני חושבת שהוא קרא עכשיו את מה שכתבתי. או לא, טכנית זה הולך ככה. המחשב נמצא בחדר שלי. רוב הזמן אני לא שם, שמעתי אותו מסתובב בחדר שלי. נכנסתי לחדר הוא ברח במהירות. הוא אמר שהוא רצה להתקשר למכינה מהחדר שלי. למה דווקא מהחדר שלי? מישהו בכלל מרשה לו להכנס לשם? המחשב היה פתוח. אני מקווה שהוא לא יודע שאני קוראת לו סוסון אחרת אני בצרות.

מכל מקום אני מוטרדת מעוד כמה דברים.

אבא שלו היה כאן לא מזמן ולא יצר שום קשר. אני תוהה על כך. אני כל הזמן נמצאת במצב של דיסאינפורמציה ורק רסיסי מידע מגיעים אלי. למה הוא לא יצר קשר? עם סוסון. לא אתי. אשתו חולה? לי זה נוח שהוא לא יוצר קשר. הביקורים שלו כאן מבחינתי זה דבר מאוד לא נעים. וסוסון שישבור את הראש איתו אבל בכז' זה מוזר. לאמא שלו היתה אזכרה . אז סוסון לא בא לאזכרה של סבתא שלו. זה מזכיר לי שבביקור הקודם שלו הוא התאכסן בצימר של המאהב או בסמוך לו. אני עדיין תוהה על הקשר שלו עם המאהב של אחותי, עם אחותי ואם לאשתו יש קשר עם אחותי מעבר לזה שהן למדו יחד 12 שנה. רוב הזמן אני לא מתעסקת עם זה אבל זה בכז' מטריד. איפה הוא שהה עכשיו? האם הוא בקשר עם אחותי? האם אני פרנואידית או שסביבי מתחולל מחול שדים שאני מתעלמת ממנו.

גם המצב של אבא מטריד. מה קרה לו בראש? מה קרה עם הסרטן? למה הפסיקו את הטיפולים ולמה כבר מאז מאי הוא לא מטופל. האם המקום בו הוא נמצא טוב לו או רע לו? אני רואה שזה תוכנן מזמן. אמא סיפרה לי על התוכניות שלה רק שאני לא התייחסתי. את כל התוכניות היא עשתה עם אחותי. גם בית אבות סיעודי לאבא וגם דיור מוגן בשבילה. בינתיים היא ויתרה על הדיור המוגן. אחותי הכינה לה שם מקום. נראה כאילו אחותי מנסה לרוקן את הקופה שלה. אמא חתומה על ערבויות וזה אומר שאם אמא חוח תלך לעולמה כל מה שאמא חתמה עליו שייך לאחותי.

בקיצור יש עבודה....

בינתים סוסון יצא למכינה. תודה לאל. אני לא סובלת שהוא מסתובב לי בבית.

אני מנסה להשיג את הרב פירר... ממתינה לתשובה

רק הלך הוא כבר חזר. מה קרה? הוא בכלל לא נרשם למכינה. הוא נרשם להנדסאים כבר מזמן ושם אמרו לו שהוא צריך מכינה לשפר את המתימטיקה.

הוא ממתין עכשיו לתשובה מהמכינה. לא מבינה כלום. איזו תשובה. ככל שאני שואלת אותו כך אני מבינה פחות. השאלה אם הוא מבין. לאן הוא הלך? עם מי הוא דיבר?

איך שלא יהיה את השיעור הראשון הוא הפסיד. ככה הוא רוצה להצליח.... אה, הוא ניסה ללכת למכינה ולא נתנו לו להכנס, הוא בדק משהו בקשר למכינת ערב. הוא ממתין לתשובה אם הוא מתאים לתנאי הקבלה 

העיקר שהוא סידר לעצמו יום חופש בבית.

הבחור הזה יוריד אותי ביגון שאולה. זה מתחיל להרתיח אותי הסיפור הזה.

לפחות הוא הכין אוכל לעצמו. עכשיו הוא רואה פינוקיו. בחור בן 30 .

עכשיו הוא הבטיח לי שגם מחר הוא לא ילך לשיקום

זהו הוא הסתלק מהבית לכמה זמן. חדר כושר.

אתמול היתה אצלי עוזרת. לכן היום זה היום הראשון של אחרי החגים. אני צריכה לשרוד את הנזקים שהיא גורמת לי. בינתיים היא העלימה לי חולצה מהמדים של החייל, ניתקה לי חוט מהמחשב ומהטלווזיה, הציפה לי במים מעופשים את המדיח ועוד ידה נטויה. היא ערביה ובכלל טוענת שהיא שפית. לפעמים היא מבשלת פה משהו וזה בסדר. בחג היא נתנה לי הרבה אוכל. הרוב מקולקל. קטע הזוי. לדבר אליה ולדבר אל הקיר זה אותו הדבר. יש לה גם קטע הזוי עם אריזות. היא אוהבת להוציא דברים מהאריזות ולזרוק את האריזה. ככה היא נוהגת גם עם תרופות. הערתי לה על זה אבל דבר אל הקיר. היא בכלל אוהבת לזרוק דברים בלי לשאול. העיקר שהבית נקי.

מה אני עושה עם סיר של מרק מקולקל?

תשובות לא קיבלנו מאף אחד

ויהי ערב ויהי בוקר של סתם עוד יום אחד.