הכל חדש ונוצץ

העניינים יגעים.

כבר לא יודעים מה טוב מה לא טוב מה צריך מה כדאי. מה טוב לי מה טוב לאחותי מה טוב לאמא מה טוב לאבא. כא מושך לכיוון שלו. גם הבית אבות.

אני צריכה לשמור שאחותי לא תנצל את המצב לטובתה ואני סקפטית לגבי טוהר כוונותיה ופעולותיה. לפעמים אני נרדמת בשמירה. אני רק מסובבת את הראש היא שוב בתמונה. כן, היא קצת יצאה ממנה ושוב חזרה.

לאחותי טוב שאבא נמצא בבית אבות הזה ומתעקשת על כך בכוח. כנראה שנוח לה שאבא נחשב תשוש נפש, כך שהוא כבר לא שייך לקהילת בני האדם. הוא לא יכול לחתום על שום מסמך ולמעשה לא יכול להחליט שום דבר לגבי עצמו כולל תרופות אוכל, לבוש, שעות שינה, ועוד דברים שלא יאה לכתוב עליהם כאן. צריך למנות אפוטרופוס לאבא. מי יהיה האפוטרופוס? האם לשם היא מושכת? להתמנות אפוטרופסית על הנכסים של ההורים?

אמא כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמה. מצד אחד היא לא רוצה עובדת זרה בבית, מצד שני זה קצת מסוכן בשבילה להיות לגמרי לבד, מצד שלישי היא כל יום נמצאת בבית אבות עם אבא, זה החיים שלה ואולי היא רוצה חיים אחרים. היא מחפשת מה לעשות עם עצמה. אחותי לוחצת עליה שתלך לדיור מוגן . זה לא בחינם. עובדת זרה בבית עלתה להם 2600 שח לחודש, חשבתי שיותר, מכל הקיטורים של אמא. היה גם רופא שבא פעם בשבוע ואמר שאין לו מה לבוא כי המצב היה טוב. בית אבות סיעודי עולה 14,000 שח. דיור מוגן עולה הפקדה של 500,000 עד 750,000 שח, תלוי, בבית אבות, ותשלום חודשי של 6000 עד 9000 שח. מההפקדה יורד כסף כל שנה.

יש הבדל גדול בין 2600 שח לחודש לבין 20,000 שח במקרה הטוב לבין 23,000 במקרה הגרוע.

ואמא קיטרה שהעובדת עולה לה יותר מדי...

ומה עושים עם הבית הריק? ותכולתו?

ואבא, מה עם אבא? הרי שהוא החולה כאן? מה בשבילו?

בבית?

אמא כבר פנתה לחברה אחרת שהבטיחה לה עובד מיומן בבית, אבל המצב של אבא הדרדר מאז הוצא מהבית. ועדיין בבית אין פיקוח רפואי כמו שיש במוסד. רק לך תדע מה דרדר את המצב שלו. המחלה עצמה או המקום בו הוא נמצא. האם במצבו אפשר להחזיר אותו הביתה? האם מצבו ישתפר או יורע? נראה שהאפשרות הזאת נפלה למרות שבשביל אמא היא טובה , היא לא לבד בבית, מבשלים בשבילה, מנקים בשבילה, קונים בשבילה מטפלים באבא אם יש צורך. אבל משום מה היא לא רוצה את זה. היא חשבה שאין לה צורך בזה. שהיא תסתדר לבד וזה מה שקרה.

בבית אבות מח' תשושים?

אני בדקתי את מעון הרופא, נראה בסדר, אבל צריך אבחנה מחודשת בלתי תלויה. כלומר צריך להוציא את אבא מהבית אבות, להחזיר אותו הביתה או לתת לו חדר במח' החלמה. הוא לא במצב שאפשר לטלטל אותו הרבה. אמא גם לא אוהבת את מעון הרופא. אז גם זה נפל

הלכתי עם אמא בתחילת השבוע לבדוק דיור מוגן  שצמוד לבית חולים ויש בו מחלקה סיעודית. היתרון ברור. אמא ביקשה שרק אני אבוא. למה שוב רק אני ? למה שלא נחליט ביחד כולנו? לא יודעת. יש שם מבצע למי שנכנס החודש לדיור מוגן והרבה קפצו על זה. גם החייל שלי היה שם. נפגשנו עם המשווקת, סיפרנו לה את הסיפור, היא הזדעזעה מעצם ההסתבכות. כל זה התחיל מכך שעלה לו החום? ולמה לא לקחו עובדת במקום זו שיצאה לחופשה? היא הראתה לנו חדר בדיור המוגן, החדר היה ריק, צריך להביא הכל מהבית, כולל מיטות, ארונות, מקרר, טלוויזיה, נראה יפה רק שכמעט שכחנו שמחפשים פתרון בשביל אבא ובית חולים נשמע פתרון טוב עבורו. אבל שוב אותה בעיה. לא מחזיקים שם תשושי נפש. צריך לשנות את האבחנה. מומלץ שהפסיכיאטר שכתב את האבחנה ישנה אותה ואם לא, צריך פסיכיאטר אחר וגם צריך למהר כי הדירות בדיור המוגן נחטפות. האם אפשר לראות איך נראית המח' הסיעודית בבית חולים? לא, אמרה המשווקת, רק כאשר יהיה שינוי באבחנה. מהר מהר לפנות לפסיכיאטר שאיבחן אותו.

אוקיי פניתי לפסיכיאטר שאיבחן אותו. אותו פסיכיאטר שאיבחן אותו כתשוש ושינה את האבחנה. הוא לא הכחיש שהוא איבחן את אבא כתשוש אבל שיקול דעת נוסף הביא אותו לשנות את האבחנה, אינטרסים. של מי? זה נשמע לא תקין. הכל נשמע לא תקין. קצת פלילי. אז צריך פסיכיאטר אחר. איפה יהיה האיבחון? ואם לא נותנים לנו לראות את המחלקה כדאי בכלל לאבחן? ואם האבחנה תהיה שוב תשושי נפש?

בקיצור האפשרות הזאת נפלה.

הוספיס?

לא, הם יהרגו אותו שם - כך אמא.

אז מה נשאר?

אבא נשאר באותו מקום. מצבו הולך ומדרדר מיום ליום. אתמול הייתי שם. היו לו כאבים. הטיפול: אופטלגין.

אחותי לוחצת על אמא להכנס לדיור מוגן.

הרי הכל בסופו של דבר קורה לפי מה שאחותי רוצה.

אולי היא רוצה שאבא ימות. בטוח שיהיה לה טוב רק עם אמא. שתיהן ביחד דופקות את העולם והשמים הם הגבול.

רק לחשוב שכל זה התחיל כי לאמא לא בא לשלם 2600 שח בשביל עובדת זרה.

עכשיו היא בוכה לי שאין לה 20 שקל בשביל מונית.

הן מתכננות עוד משהו

פעם אמא מדברת אתי

פעם אמא מדברת עם אחותי והכל משתנה, אחותי מדברת מגרונה

ואולי , אני אומרת, אחרי שהאנשים האלה לא עשו שום דבר בשבילי, שישברו להם את הראש לבד.

לתת להם?

ככ קל להסתבך

ככ קשה לצאת מזה