הכל חדש ונוצץ

סוסון גדל. היה התינוק הכי יפה בעולם. ואני האמא הכי גאה בעולם

אלא שקרוב לגיל שנתיים הבחנתי שמשהו לא בסדר.

כולם מדברים רק הוא לא מדבר אלא ממשיך לנהום כמו חיה קטנה.

גם ההתנהגות שלו נראתה לי עפעס לא בסדר.

הוא בוכה יותר מדי משתולל יותר מדי לא יוצר קשר עין

וככל שהזמן חולף המצב נעשה יותר גרוע. הוא צורח כמו משוגע שכל העולם מזדעזע

הוא מטיח את ראשו ברצפה בזעם

מה קורה לילד שלי?

החלטתי להכניס אותו לגן. אולי חברת ילדים תתן לו גירויים חיוביים להתפתח

אולי העבודה שלי משפיעה עליו רע, אולי המטפלת לא בסדר. היא כל הזמן יש לה אזכרות, היא לוקחת אותו אליה הביתה עם החבר שלה, מי יודע מה הוא רואה שם

בגן המצב נעשה רק יותר גרוע. אמרו שהילדים גדולים מדי ואולי זה מתסכל אותו

הוא בכה צרח הטיח את הראש ברצפה עד שהיו לו סימנים כחולים ובמסיבת הסיום בגן הייתי ממש מיואשת ונבוכה

לא יכולתי להסתובב איתו ברחוב. הוא כל הזמן השתולל.

שנה הבאה הכנסתי אותו למעון ויצו. ספרתי למנהלת על הבעיות שלי איתו. אצלי הוא יהיה בסדר היא אמרה.

שום בסדר. עד מהרה היא התיאשה לגמרי ממנו

הוא לא שיחק עם הילדים לא שיתף פעולה והכי גרוע התחיל לסובב גלגלים

הוא אוטיסט - אמרתי - תראו איך הוא מסובב גלגלים

הוא לא אוטיסט - אמרה אמא - הוא בסדר. את לא בסדר. נו, היא היתה שונה מהיום? מה פתאום?

שנה אחרי זה החליטה המנהלת להשאיר אותו כיתה

גם זה לא עזר

וכך עברה עוד שנה.

הצלחתי להרגיע אותו איכשהו עם 'אגם הברבורים'

הוא עבר בדיקות שונות, אבחנות שונות

הלכתי למכון אדלר

מישהי אמרה שהוא סובל מחרדת נטישה כי הבעיות התחילו כאשר חזרתי לעבודה.

החלטתי לנסות את העניין הזה ולהיות יותר בבית למורת רוחו של הבוס שלי.

זה עזר קצת.

כן חלפה עוד שנה התחילה שנה חדשה יום כיפור הגיע, אני החלטתי השנה אני צמה ומתפללת: שהוא לא יהיה אוטיסט שהוא לא יהיה אוטיסט בבקשה שהוא לא יהיה אוטיסט אעשה מה שאתה רוצה רק שהוא לא יהיה אוטיסט.

וכך הוא התחיל שנה חדשה בגן טרום חובה עם גננת חדשה וילדים בני גילו.

כבר בתחילת השנה הוא התחבר עם איזה ילד

במהלך שנה הוא התחבר עם עוד ילדים אבל הילד הזה היה החבר הכיטוב שלו

לאט לאט הוא התחיל לדבר, להשתתף בכל הפעילויות של הגן. עוד ניכרו בו סימנים של חריגות אך אט אט הם הלכו ונעלמו.

שנה לאחר מכן נסענו לאמריקה

סוסון נכנס לגן חובה שלמעשה ממוקם בבית הספר

עכשיו היה עליו להתמודד עם אנגלית.

המומחים אמרו לי לא לנסוע לארהב הוא לא יעמוד בזה

הוא עמד בזה יפה מאוד.

בשנה הראשונה הוא היה בביתספר יהודי דתי ולמד עברית ואנגלית

שנה אחרי זה הוא היה כבר בפאבליק. שם מדברים רק אנגלית

הוא אפילו לא היה צריך עזרה שניתנת לילדים זרים

אכן נס חנוכה....

ניסים לא קורים פעמיים..... או שכן