הכל חדש ונוצץ

דרכי החדשה החלה בנר שלישי של חנוכה

פתחתי את דף הפייסבוק, בדף הבית קבלתי הודעה מעיריית חיפה על יריד תעסוקה

אמרתי, נלך, מה אני כבר יכולה להפסיד

הלכתי, בחנתי, בדקתי שוחחתי ואפילו נרשמתי. מה יש להפסיד מקסימום יגידו לי לא, כרגיל. אמנם אני אשה זקנה אבל לא בכל מקום רואים את זה. לפעמים שומעים רק את הקול שלי. זה מה שאמרתי לבחורות שרשמו אותי.

אחרי כמה ימים אני מקבלת טלפון: דפנה את מוזמנת ליום התרשמות

ואללה, זה נס חנוכה

יום ההתרשמות כלל כמה סימולציות וראיון אישי. יצאתי בהרגשה טובה. חשבתי שעשיתי טוב את הסימולציות וגם הרגשתי שאמרתי את הדברים הנכונים בראיון.

עוד לא הספקתי להגיע הביתה טלפון: דפנה אני שמחה לבשר לך שהתקבלת. התייצבי אצלינו במוקד ב- 27 בדצמבר. את מתחילה קורס. אם תסיימי אותו בהצלחה תשובצי לעבודה. יו איזה כיף.

התייצבתי ב- 27 במוקד, ביום בו אבא הועבר לבית חולים איטלקי. ידעתי שהוא לא יצא משם חי, מותו זה רק שאלה של זמן. התפללתי שזה לא יהיה בזמן הקורס. תפילתי לא נענתה ונאלצתי להעדר ולהפסיד המון חומר חשוב. ואף על פי כן עברתי את הבחינה.

זו אם כן דרכי החדשה. אחרי 20 שנה של מפח נפש, דלתות סגורות, עבודות זמניות לא מתגמלות ובגילי המופלג, אני חוזרת למעגל העבודה.