הכל חדש ונוצץ

הקטע הבא הוא שוב קטע של השלמות, מתקופה אחרת, מהתקופה שאבא חזר הביתה אחרי אישפוז ממושך, ספט 2010 ורק מבחן הזמן אומר לי שהוא חשוב. בעיקר לי.

- אוף איזה אמא יש לך - מתקשרת אלי אחותי

- למה מה קרה?

- אוף איזה אמא מגעילה יש לך, כזאת פאביסן, כל הזמן רוטנת ומקללת, פיכס, וכזאת כפוית טובה. מה שלא עושים בשבילה לא טוב לה. סידרתי לה עובדת זרה, סידרתי חדר בשביל העובדת הזרה, הבאתי לה שיפוצניק והיא כל הזמן מקללת

- נו, זו אמא שלך - אמרתי בשביעות רצון כאוחזת בשלל רב, - זו אמא שלך, כל הזמן היא כזאת, אני מרגישה את זה כל הזמן, את לא מכירה אותה, בשבילך היא טובה

- דפנה, אולי את אומרת לה משהו?, לי כבר אין כוח לריב איתה

- סבבה, מה להגיד לה?

- תראי, היא לא רוצה בית אבות, היא לא רוצה עובדת זרה, היא רוצה לטפל באבא לבד, היא לא יכולה לטפל באבא לבד

- צודקת, אני אגיד לה משהו

ואמרתי...

רק עכשיו תפסתי את עצמי. איך לא הבנתי שאחותי שוב שולחת אותי למשימות? שומר נפשו ירחק.

לפחות אחרי הקטע הזה אמא לקחה עובדת זרה, אשה די נאה ממולדביה, לאמא שלי היה חשוב שהיא תהיה נאה, והיא היתה בבית הורי עד שאמא החליטה שוב שהיא יכולה להסתדר לבד. את התוצאות כבר ראינו.