הכל חדש ונוצץ

פרס האוסקר יחולק היום.

אני לא אהיה שם

פעם כמעט הייתי שם. בלי צחוק, הגעתי הכי קרוב שאפשר

זה היה במסגרת הטיול האחרון. ביום האחרון לטיול היינו ב LA . הלכנו לישון במוטל לקראת החזרה בטיסה לוושינגטון. אותו ערב התרחש הטקס 25.3.1991. אין לי מושג למה לא הלכתי לצפות בכוכבים על השטיח האדום. באמת שאין לי מושג, הייתי קרובה לשם מרחק פסיעה והחלטתי שזה לא מעניין אותי. לא מבינה למה החלטתי שזה לא מעניין אותי.

דווקא התעניינתי בכוכבי הוליווד, הלכתי לראות את הסמל הגדול של הוליווד, הייתי ביוניברסל סטודיוס, הלכתי לבברלי הילס לראות איפה הם גרים ולפי מפה ידעתי איפה כל אחד ואחד גר, קיוויתי שמישהו יצא מביתו ויעשה לי היי, אבל הכל היה ככ שקט,

הלכתי לצפות בהקלטה של תוכנית טלוויזיה, זוכרת שעברתי ליד ביתה של ליז מונטגומרי האגדית, מכל כוכבי הוליווד אני זוכרת דווקא שעברתי ליד הבית שלה. אולי אחד מהבתים האלה הוא שלה, אני כבר לא זוכרת, אולי גם של ג'ולי אנדריוס, ג'ק ניקולסון, רוברט דה נירו.

ליז מונטגומרי האגדית התפרסמה בסדרת הטלוויזיה bewitched סדרה נהדרת , מעלה חיוכים נוסטלגיים, מי שלא מכיר בקשה

 ומנגד הסידרה הזאת שפחות אהבתי

קצת נסחפתי...

אניווי תחת זאת העדפתי לשהות במוטל ההוא, לצפות בטלוויזיה, נראה לי שהתקשורת עסקה אז בהכאת כמה שחורים עי שוטרים לבנים ופרשת או גיי סימפסון התפוצצה. גם לא הרגשתי שהחמצתי משהו, האוסקר נראה לי הדבר הכי משעמם בעולם, גם מדונה על השטיח האדום, כאילו מה זה מעניין בכלל לראות את מדונה עם שמלה משונה, וגם הטקס עצמו שנמשך כמה שעות כמו עינוי סיני כאילו מה זה הפרס הזה על עיצוב תלבושות או צילומי רקע. ואיש נרגש שאיש לא שמע עליו מודה לכל השושלת המשפחתית שלו. אפילו לא ראיתי אותו בטלוויזיה גם אם הוא משודר שם בשעות נורמליות

קצת מצטערת היום שלא הייתי שם. לפחות היה לי מה להראות לחברה'

והיום, עוד כמה שעות שוב זה יקרה

מבין המועמדים השנה ראיתי את היורשים

ובהצלחה לנציגינו שהפעם לשם שינוי לא הביאו סרט שדן בסכסוך הפוליטי שלנו