לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2012    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2012

חשבונאות


אני לא יודעת בדיוק למה דווקא היום נכנס לי הקטע הזה לראש, זה יותר מתאים ליום המעשים הטובים מאשר לפורים, אבל הנושא הזה די מטריד. מדובר בנתינה, נתינה , עזרה, כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות כדי שהמעשים שלנו יחשבו טובים. כולם מטיפים לנתינה, נתינה ללא קבלה וללא תמורה. אני אומרת אין נתינה ללא קבלה ואין עזרה ללא תמורה. קבלה יכולה להיות טובת הנאה, תועלת, ותמורה יכולה להיות חיוך של ילד או מחמאה.

לדוגמה

בשעה שאני תורמת בגדים ישנים לנזקקים אני מתפטרת מדברים שאני לא צריכה, מפנה מקום בבית ועוד אומרים לי תודה.

זאת נתינה עם קבלה ועזרה עם תמורה

ברגע שאני קונה בגדים חדשים ומוסרת זה כבר אחרת

ברגע שנודע לי שהבגדים מגיעים למוסד גדול שמוכר אותם ועושה עלי הון זה אחרת.

ברגע שאני נותנת למישהו משהו שאני צריכה ויחסר לי זה אחרת.

 

שבוע שעבר למשל בקרתי את בני בבסיס והכנתי המון אוכל. הוא ביקש שפעם אביא לשם אוכל ביתי שיספיק גם לחבריו. הוא גם רצה להתגאות באוכל של אמא., כן עבדתי קשה בתקווה שזה ישמח מישהו אבל הוא סיפר לי שהם זרקו את הכל.

נכון שזה מרגיש חרא? זוהי נתינה ללא תמורה. אני הולכת לקנות אוכל, משלמת, עובדת, מבזבזת את הזמן שלי על עבודה קשה ובסוף הכל נזרק, לא חיוך של חייל שבע, לא מחמאה על האוכל הטוב שהכנתי, זה פשוט נזרק. יכולתי לפחות אני להנות מהאוכל הזה. ממש אהבתי אותו. מצד שני לפחות הוא סיפר לי את האמת.

 

אנשים רבים יגדירו את עצמם כנותנים ללא תמורה, או מתמחים בעזרה לזולת. אבל מסתבר שזה לא נכון. בלוגרית אחת כינתה את עצמה כנותנת סידרתית ללא תמורה אך ברגע שהתרומה שלה הגיעה לידי נוכל היא עמלה קשה כדי לקבל את החיוך של הילד. החיוך של הילד זוהי התמורה. אדם לא יתרום דם בידיעה שמנת הדם שלו תגיע לפח. הוא רוצה לדעת שהוא הציל חיים. זאת התמורה.

 

מה בדבר עזרה למי שלא רצה לעזור לך ברגע שהיית נזקק?

מה קורה במצב שהוא נקלע למצב קשה ואתה במצב טוב ממנו, האם תעזור לו?

ואם תעזור לו והוא יירק לך בפרצוף איך תרגיש?

ואם הוא יזדקק שוב לעזרה תעזור לו?

אם הוא סתם בוכה ואתה גילית את זה רק אחרי שעזרת לו, איך תרגיש?

אם נתת למישהו משהו לשימוש זמני והוא קלקל את זה או איבד את זה.

ולחילופין אם לא עזרת לו בגלל כל הדברים לעיל והוא מת איך תרגיש?

ואם האיש הזה הוא איש יקר לך?

ואם ידעת שהוא ימות?

ואם מישהו מבקש עזרה ואתה במצב קשה ממנו, או שהוא במצב טוב משלך, תעזור לו?

ואם מישהו מבקש ממך עזרה והוא יכול לעשות את הדבר בעצמו?

ואם אתה חושב שהוא מסכן וזקוק לעזרה ובסוף מסתבר שזה לא כך?

אם מישהו גרם לך סבל או עוול ובסופו של דבר נזקק לעזרה תעזור לו?

האם לעזור למי שיכול לעזור לעצמו וסתם מתעלק? כמו למשל להסיע אותו. על נושא דפנה הסעות בעמ אולי ארחיב פעם.

הנה מקרה אחד

ועוד מקרה (ע')

 

הרבה שאלות, הרבה תהיות... ובכל זאת היום פורים. נשים מסכה ונשמח כאילו אין אתמול ואין מחר. בשביל זה הוא קיים הפורים הזה.

 







 

ובערב צובחוץ

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 9/3/2012 07:37   בקטגוריות צבא, חגים, פורים  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-11/3/2012 06:58



110,969
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)