הכל חדש ונוצץ

נותרנו 3. אמא ושתי בנותיה, אחרי מות ראש המשפחה.

זה נשמע כמו התחלה של סרט אבל המציאות אינה סרט. או שכן.

בינתים עולם כמנהגו נוהג

פגשתי את סודה בצובחוץ. ראיתי אותה, אמרתי אוי לא, שהיא רק לא תראה אותי אבל היא ראתה. עשיתי עצמי כלא רואה אותה אבל היא נגשה וטפחה בי קלות

אוי אני משתתפת בצערך. רציתי לבוא אבל... קולה נבלע בין ההמון

אם רצית לבוא למה לא באת, ועכשיו פורים מה את מבלבלת לי במוח

מה שלום אמא שלך

היא בסדר

אמא שלך גמורה

היא בסדר

עזרתי לה פעם לעלות מדרגות

היא בסדר. טוב סודה אין לי זמן אני צריכה ללכת

אפילו לסודה יש בנזוג

כן, היא בסדר, כולם בסדר, כמו תמיד. היה קצת שקט אבל הכל חוזר כולם אותו דבר. גמני. יש דברים שאני יכולה לעשות או צריכה לעשות ולא עושה ואני נורא כועסת על עצמי על זה, אמא אומרת שהיא קצת לבד, אין לה עם מי לדבר, היא מבקשת ממני לקחת אותה למסעדות בשבת, לקחתי אותה לרגע רגוע מקום שמזכיר לי נשכחות לא משהו ולסן ביץ' המסעדה האולטימטיבית, וגם בהופעה שלי אתמול היא היתה, משעמם לה. כשאבא היה חי היא בכלל לא היתה חולמת לבוא אתי, בטח לא להופעות, אמא של אדיר מילר היא לא... קצת עצוב העניין הזה. אבא אהב מוזיקה קלאסית אבל הם לא באו להופעות שלי כשהזמנתי. אמא לא אוהבת מוזיקה קלאסית אבל  אין לה מה לעשות אז היא באה...

מנגד תחושות הבטן שלי אומרות ששוב קורים דברים בינה ובין אחותי מהסוג המטריד. הרי לא רק אתי היא הולכת. בזמנו דברנו שנלך לגראנד קניון שלושתינו פעם בשבוע אבל זה היה סתם דיבורים.אף אחד לא התכוון לזה באמת כולל אני.  הן הולכות שתיהן. הן כל הזמן מדברות בטלפון מי יודע על מה. השיחות האלה לא תמימות. כבר ראינו למה הן מובילות.

שיחה מטרידה היתה לי עם אמא בסופש. ספרתי לה שאני הולכת למספרה כי יש לי הופעה. אני הולכת לצבוע. אחותך לא הולכת למספרה היא צובעת לבד. אמרה היא. אני לא יודעת לצבוע לבד. אני יודעת שזה יותר זול. את רוצה שאחותך תגיד לך איך היא עושה את זה? תשאלי אותה. אני לא אשאל אותה. את רוצה שאני אשאל אותה? תשאלי אם את רוצה..... הנה היא שוב מתחילה עם השטויות שלה הזקנה ואלוהים יודע למה. כך מתחיל סבב האש הבא, לא רק בעזה. מישהו בכלל שאל אותה איך אחותי צובעת שער?