בקרוב אנחנו נוסעים לקלאבוטל.
הזמנתי את אמא להצטרף אלינו ועכשיו אני לא מבינה למה עשיתי את זה ומה אני עושה עם זה.
הוי הלואי והייתי יודעת למה אני עושה כל מיני דברים...
אני מניחה שזה התחיל מתוך כוונות טהורות. סהכ האשה לבד, אנחנו יוצאים לחופשה יש גם מקום בשבילה, היחידה היא בכלל שלה. אז למה לא?
אולי היא תקשה עלינו, יהיה יותר צפוף, ובכלל אני לא יודעת איך נסתדר, התחילו להתרוצץ לי המחשבות. אולי היא תנפח לי את הראש עם אחותי לטוב ולרע, מה אני צריכה אותה?
אבל אולי יהיה כיף ביחד לסוסון יש גם יומולדת, יהיה נחמד לחגוג ככה. איך ווייס
גם היא עצמה החליטה קצת לרדת מהנושא. יש לי תורים לרופאים. חלק זה בדיקות שגרתיות אבל יש בדיקה אחת שאני חייבת לעשות. כך אמרה
את יכולה לדחות את הבדיקות השגרתיות אמרתי, ואם יש לך בדיקה אחת באמצע את לא חייבת להיות כל השבוע.
טוב אז הוחלט שהיא תהיה איתנו חצי שבוע
שלשום, אחרי הסדר היא אומרת: אני לא נוסעת כואב לי הגב
ולרמת גן יכולת לנסוע? לעשות סדר אצל חברה של אחותי יכולת ולטוס לאילת את לא יכולה? ואיפה ההבטחות שלך שתסעי אתי כמו שנסעת עם אחותי? רק עם אחותי את נוסעת איתי לא. אני הבת הדחויה שלך, אני לא בת שלך בכלל. אם עשית את ליל הסדר אצל חברה של אחותי את אמא שלה יותר מאשר אמא שלי. אני הלכתי לסדר ציבורי כאילו אין לי משפחה. כבר שמעתי על הכאבים שלך, לכל מקום בעולם הגעת עם הכאבים שלך. אל תמכרי לי לוקשים בפסח. לא קונה. אני לא בת שלך רק אחותי, את לא שומעת לי לא מקשיבה לי זורקת אותי. אבא מת רק בגלל שלא שמעת לי. אמרתי לך שהוא ימות שם בבית אבות אבל העדפת לשמוע לה. רק היא קיימת. בטח היא הסיתה אותך, אל תבואי, סהכ רציתי לעשות לך טובה ולעזור לך עם הבדידות בסוף את עושה לי טובה - כך טחנתי לה
שלא תבוא אמרתי לעצמי מי צריך אותה אני אקנה רק שני כרטיסי טיסה וזהו עכשיו הכל ברור ושהיא לא תדבר אתי יותר....
אני באה , אני באה התחלתי לארוז... כך הודיעה לי בסופו של דבר
אז מה עכשיו?
לפחות יש דברים קצת יותר ברורים
בילויי פסח
תערוכת הפרח בחיפה
צעדת יוקנעם ה-20
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@