כל הארץ דגלים דגלים
נוכח ההתעוררות הלאומית של כמה פלגים באוכלוסית ישראל באתי להזכיר כאן מי הבוס.
כשם שבשנה שעברה הנפתי דגלים. גם השנה אניף ובאמת הגיע הזמן שזה יהיה יותר רשמי.
דגלים, זיקוקים, במות בידור.
בינתים מסתפקים בהפגנה של פעילי ימין מול עצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תלאביב.
זה לא מספיק הפגנה של פעילי ימין.
יום העצמאות לא שייך רק לימין
הוא שייך לכולנו
אין מקום לציין את יום העצמאות שלנו כאסון בתוך מדינת היהודים.
נהפוך הוא, גם הערבים צריכים לציין את יום העצמאות ולהניף כחול לבן. זו המדינה שלהם. לא טוב להם, אף אחד לא מחזיק כאן אותם בכוח.
מטריד שאוניברסיטת תלאביב שהיתה פעם מעוז של הימין (כשאני למדתי שם אגודת הסטודנטים היתה מורכבת ברובה מאנשי חרות מפלגתו של בגין) מציינת בתחומה את יום העצמאות שלנו כאסון. מה קרה לנו?
2 מדינות ל-2 עמים
אני חושבת שקיים היום רוב לעניין הזה.
כבר הוסכם שיש עם יהודי ויש עם פלסטיני
הערבים תושבי הרשות הפלסטינית רואים את עצמם פלסטינים
הערבים תושבי ישראל גם כן רואים את עצמם פלסטינים
בגץ נתן הוראה שהפלסטינים תושבי ישראל הם אזרחים שווי זכויות
הם בכלל לא רואים את עצמם תושבי ישראל
הם רואים את עצמם תושבי פלסטין
אז שיעופו כבר מהשכונה שלי. מהרחוב שלי מהבית שלי.
2 מדינות ל-2 עמים
לא יתכן שבמדינה של הערבים לא יחיו יהודים
לא יתכן שבמדינה של היהודים יחיו ערבים בכל מקום ואף יניפו דגל זר.
איתי טיראן
הישראלי המשומד הזה זכה בפרס התיאטרון
בושה וחרפה
האדם הזה שונא ישראל, לא שירת בצהל והשתמט מטעמים אידיאולוגים
כמוכן הוא מרשה לעצמו להחרים אוכלוסיה שלמה של יהודים שיושבת מעבר לקו הירוק.
היום כאשר כל חילוני קורא לחרדים להתגייס
אני קוראת לגייס גם את החולירע הזה ועוד חולירות מסוגו שלא נדבר על הערבים.
לא יתכן שהם יקראו לגיוס חרדים והם ישתמטו מטעמים אידאולוגים
למרות שהוא מוכשר אין לשחקן כזה מקום בתיאטרון ישראלי ובטח לא מגיע לו פרס.
בעיקר אם הוא נוהג כפעיל שמאל רדיקאלי וחורג מהפעילות המקצועית שלו
גם את אחינועם ניני אפשר להכניס לאותה קטגוריה
ראינו כמה היא הצליחה באירוויזיון עם האג'נדה הפוליטית שלה.
רק אני אעשה שלום עם הערבים
זה לא צחוק למרות כל האמור לעיל
אני כאמור סובלת כבר כמה שנים מאותה פסיקה של בגץ שערבים יש להם זכות לגור בשכונות יהודיות. מעניין שבמקרה הזה טרנספר אינה מילה גסה.
השכן שלי ממול משכיר את דירתו לערבים וכל הרחוב סובל מזה
הם מרעישים, עושים חרקות, שמים מוזיקה בקולי קולות בשעות הלילה המאוחרות המשטרה לא מגיעה לכאן, לא רק לבאר שבע.
הפעם יש לי שכנות. אבל כרגיל הן מביאות לכאן חמולות שלמות והרעש בלתי נסבל.
אז מה עושים?
אם אבקש שקט הם יתקעו בי סכין.
אז אני מעירה את בעל הבית באמצע הלילה ונותנת לו לשמוע את הרעשים. הוא מתעצבן ולא עושה דבר
ויהי היום והן גם התחילו לשפוך זבל בחדר המדרגות כשהמיץ של הזבל מוציא ניחוחות
הן חשבו שאני אולי אשטוף את זה, או שהמנקה
לא לא שטפתי. שמתי על זה ערימת עיתונים כך שיש להם בלאגן ליד הדלת אבל אין ריח
אחת מהן התעצבנה עלי והתחילה לצעוק.
אמרתי לה, תנקי את הזבל אני אקח את העיתונים ואני גם מבקשת לא להרעיש כאן
לקחתי את העיתונים, לחצנו ידיים, בינתים הן לא מרעישות.
זו לא הפעם הראשונה שאני מתגברת כך על הערבים
פעם הרעישו מתחתי, זרקתי להם זבל לתוך המרפסת, אחרי זה נעשינו חברים והם הזמינו אותי לקפה
פעם אחרת הזמנתי משטרה והם כן הגיעו
אחרי זה הם היו נותנים לי כבוד
אמרו שאני אישה טובה וחכמה.
אז מתי אעשה שלום עם המשפחה שלי?
זה יותר קשה מהסכסוך הישראלי ערבי
ולזכור היום הוא יום העצמאות
לא יום הנכבה
חג שמח
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@