22/5/91
זהו. סוסון משתחרר מהמחלקה הנוירוכירווגית ומעבר למכון השיקום דו-פונט. מרחק שעתיים מהבית. סוסון מעבר באמבולנס. אני יושבת לצידו. הוא קשור לאלונקה כי הוא משתולל. רוב הזמן מנומנם מידי פעם מתעורר צועק i hate you ודופק באלונקה בום בום בום. הוא מכה לכל עבר. הרמה הקוגניטיבית שלו מאוד נמוכה. כן זה הבן שלי. אנחנו נוסעים בכבישים הרחבים של ארהב, i95 מידי פעם עוברים מחסום, זהו כביש אגרה , אמבולנסים עוברים בו חופשי. היינו נוסעים בו בנסיבות יותר משמחות. עכשיו אנחנו כאן. הדרך יפה כרגיל.
מגיעים עוברים את שלב הרישום. זאת האחות ג'נט, שואלים אותי אם אסכים לתרום את איבריו במקרה ש.. אני נזכרת בסרט coma ואומרת 'לא'. המחשבה שהבן שלי יחולק בין אנשים שונים מעוררת פלצות...
אנחנו מקבלים חדר ופוגשים את הצוות שיטפל בסוסון.
אני ג'ני דוהרטי אני אהיה הפיזיותרפיסטית של סוסון
ואני אדריאן גמני פיזיותרפיסטית
אני ג'ודי מרפאה בעיסוק
אני אליס, מטפלת בדיבור
אני ג'ון, אח. באנגלית זה נשמע מוזר .גם אח וגם אחות נקראים nurse . אצלי nurse זו אחות. בת.
אני ג'ודית אני מורה וזהו תום סקולי. גם כן מורה. שנינו נלמד את סוסון כדי שיחזור לספסל הלימודים עד מהרה
ואני הפסיכולוגית
יחד נעמיד את סוסון על הרגלים.
סוסון מקבל מערכת שעות מסודרת ומאתגרת.
טיפולים אוכל טיפולים אוכל.
הוא לא אוכל מזון מוצק.
נכנסים לחדר, האחות ג'נט מטפלת בו והוא משתולל. היא מגלה חוסר סבלנות. כבר ברור שעם האחות ג'נט זה לא ילך.
היא מנסה להלביש את סוסון בגדים רגילים. במכון שיקום לא מסתובבים עם פיג'אמות
לא מבזבזים זמן. השיעור הראשון מתחיל
פיזיותרפיה עם ג'ני. ג'ני בחורה בלונדינית נחמדה חייכנית וג'דעית. כזאת אמריקאית
למראיה סוסון נרגע...
אני נשארת שם במכון עם סוסון. מקבלת מיטה מתקפלת
כאן אני הולכת לבלות את החודשים הבאים
הצוות לא ככ אוהב שאני שם כל הזמן
אין לו ברירה.