בן 9 היה סוסון. הלכנו יחד ל aquatic center החדש. בניגוד למרכז הספורט הישן היו כאן מגוון של מתקנים. בריכה לילדים ובני משפחותיהם, בריכה תחרותית והכי חשוב מקפצות. מקפצות מקצועיות של 1 מ' 3 מ' ומגדל של 10 מ'. איזה פחד לקפוץ מהמגדל הזה. סוסון ניסה את המקפצות האלה. 1 מ' קלי קלות. עכשיו ניסה לקפוץ מ 3 מ' תחילה קפץ רגלים, הוא קפץ במן זוית מיוחדת כך שנשאר על פני המים ולבסוף קפץ ראש.
שמעתי קולות מן הקהל. מה קרה?
ראית את הילד הזה? - אמר מישהו
איזה ילד?
הוא מדהים, כזה ילד קטן קופץ מהמקפצה של 3 מ' זה מדהים
כן זה מדהים חייכתי זה הילד שלי
הוא ענק, הוא נהדר...
איש לא ראה את הילד הזה בבריכה מאז.
עתיד מזהיר היה נכון לו
האם מישהו שאל מה קרה לו? איפה הוא? לאן הוא נעלם?
האם מישהו ידע?
ישבתי אתמול עם החייל על שפת הים מתבוננים בחבורת נערים שעושה התעמלות מכשירים.
יכולתי להיות ספורטאי מצטיין. הוא אמר
נו, יכולת להיות - אמרתי- אבל בשביל להיות ספורטאי מצטיין צריך לעבוד קשה. להכנס בתור ילד למשטר מאוד תובעני. אפילו לשיעורי קרטה לא הלכת ומשיעורי שחיה ברחת. ככה זה. יש המון אנשים עם המון פוטנציאל ורק מעטים מגשימים אותו. אתה יכולת להיות מתעמל מצטיין, סוסון היה יכול להיות שחיין מצטיין אבל לא התחשק לו, הוא גם היה יכול להיות קופץ למים מצטיין אבל.... הרגשתי מן מחנק בגרון.