לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2012    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2012

זה לא מאיתנו


שנת 2004 , ישבנו במטבח אצל הדודה מגרמניה ונסיתי לדלות מהם פרטים על העסק... מאיפה יש לה כסף אחרי שהיא התגרשה. מאיפה היה לה כסף להקים עסק. אוקיי אז ההורים קנו לה דירה וגם לי נתנו כסף אבל מה זה העסק הזה. מאיפה יש במשפחה הזאת ככ הרבה כסף. חשבתי שהסיפור נגמר אחרי שגליתי את הדירה אבל מסתבר שהם המשיכו. רק שהיטיבו להסתיר ממני. זה לא מאיתנו אמרו הדודים ולא יספתי לחקור. אם כי צ' אמרה שאחותי סיפרה לה שזה מהדודים בגרמניה. אפילו שאלה אותי למה אני לא מבקשת מהם כסף. כן, ישבנו במטבח, היה נחמד, הדוד הכין אוכל וסיפר בדיחות. הדודה רק ישבה ואכלה. זה היה במסגרת הטיול הזה.

הם לא רצו לדבר אך במשך הזמן קיבלתי רמזים עבים שהכסף כן בא מהם. הרי שנה לפני כן ההורים נסעו לשם לקחת כסף ורק אמרו שהם לא קיבלו כלום, ופתאום  צ' סיפרה לי שיש עסק. מאז כולם מסתירים. אני רק מגלה פרטים מדי פעם. פליטות פה וכהנה. מאוד עצוב שיש ככ הרבה כסף במשפחה והוא לא מגיע אלי. כאילו שאני לא צריכה.

 

2004 , פעם אחרונה שראיתי את את הדודים בגרמניה. מאז לא נסעתי לשם והם לא באים לכאן. הקשר בינינו הוא רק טלפוני ודי רופף. בשנת 2006 היה לנו גם איזה ויכוח לא נעים ומאז הדוד כמעט לא מדבר אתי. אפילו לא בטלפון. אני יודעת שיש להם קשר הדוק עם אמא. כל פעם כשאמא לא בבית הדודה מתקשרת מודאגת. אין לי מושג איזה קשר יש להם עם אחותי. ככ הרבה דברים אין לי מושג. אני יודעת שהם מקבלים קיצבה מביטוח לאומי ומוסרים אותה להורים. עכשיו זה לאמא. כשאמא רצתה ללכת לבית אבות היא ביקשה מהם תמיכה וכעסה כשהם לא רצו לתת לה.... ובעצם הדוד בן 91, הדודה עוד מעט בת 90. כל הזמן הם נותנים אך לא מקבלים. הדודה מותק היתה אמא אומרת, למרות שפעמים רבות אמא כינתה אותה בכל מיני כינויים שזה לא בדיוק מותק. גם זה רמז. כן, קורים ככ הרבה דברים שאני לא יודעת...

 

שנים לא ראיתי אותם. אחותי ביקרה אותם לפחות פעמיים. הם פעם אמרו שאפשר מגרמניה לעשות דברים שאי אפשר לעשות מהארץ. כל פעם שהדודה מתקשרת אני אומרת להתראות, היא אומרת להשתמע. כאילו שלא נתראה לעולם... אבל עכשיו זה מתחיל להיות מוחשי. גם אצל הדוד נתגלה סרטן. כמו אצל אבא  - במעי הגס אבל אמרו שזה עדיין בשלב מוקדם ואין גרורות. הדוד כבר עבר ניתוח וחזר הביתה. הדודה היסטרית. היא באמת לא יודעת לעשות כלום. אפילו לא לפתוח מכסה של יוגורט. היא מנסה לעשות את זה עם סכין. הוא עושה הכל בשבילה. הכל. ועכשיו הוא חלש ולא יכול. לא ראיתי אותם 8 שנים. אז הוא היה איש פעיל ונמרץ. ובעצם הדודה הכי מסכנה. לא מזמן היא איבדה את אחיה הצעיר - אבא שלי ועכשיו בעלה חולה. היא כל הזמן בוכה...

אני עצמי משתדלת לא להפנים את הסבב הנוסף הזה.

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 1/7/2012 10:37   בקטגוריות הדודה מגרמניה, העסק  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-2/7/2012 14:09



110,982
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)