הכל חדש ונוצץ

ישבנו לנו בבית קפה, היא סיפרה לי על כל התלבטויותיה בנושא ההריון. כן, היא היתה אז נשואה ונכנסה להריון מהמאהב. זו היתה עילה למערכת שיחות לתוך הלילה, בבתי קפה ובכל הזדמנות אחרת. מצד אחד היא רצתה את ההריון הזה, שיהיה לה ילד מהמאהב , מהאיש שהיא אוהבת. מצד שני היא הרי אישה נשואה וזה מסוכן, אסורה לבעלה ולבועלה וכל השטויות שאולי הן רק על הנייר כי היום מקובל שאם אישה נכנסת להריון מחוץ לנישואין הילד יחשב  של בעלה למרות שהוא לא האב הביולוגי כדי לא לאמלל את הילד עם ממזרות.

היא ישבה לי על הראש חזק עם הסיפור הזה, שיתפה אותי בכל לבטיה, אני כהרגלי בקודש יעצתי לה וגמני לא הייתי בטוחה מה עדיף לה לעשות. אז דיברנו דיברנו ודיברנו.

ישבתי לי אותו ערב מהורהרת בבית הקפה כאשר היא דיברה. משהו העציב אותי. אני לא זוכרת מה.

את עצובה בגללי? - שאלה

גם - אמרתי - גם בגללך, גם בגללי, את יודעת החיים שלי לא ככ שמחים, אני לבד פה, הבן עבר תאונה, היו לי מריבות עם הבעל, ויש לי עוד ילד החבר שלי עושה בעיות.

- היה לך טוב - היא אמרה

- מתי היה לי טוב?

- אז לפני שנסעת לארהב. היו לך בעל וילד בלונדיני

- אני לא זוכרת שהיה לי טוב, אני זוכרת שהיו לי הרבה בעיות עם הבעל והתלבטתי אם לנסוע איתו. גם עם הילד היו לי בעיות. לרוב אני נוטה להתגעגע לתקופות מסוימות לתקופה הזאת אני לא מתגעגעת בכלל

- היה לך טוב

- אני לא אתווכח איתך על זה...

היא באמת חשבה שהיה לי טוב?

אני זוכרת כמה בכיתי לה אז על הבעל ועל הילד והיא לא אמרה דבר

זה הדליק לי נורה אדומה