הכל חדש ונוצץ

אחד הטיולים שנראו ככה היה טיול ליוון שיצאתי אליו ב- 2003 . (מה?? כבר עברו 9 שנים??)

זה התחיל מהחייזרון. היום חייל. הוא היה אז בכיתה ה' או ו' ולמד על יוון. אני ציירתי לו מפה, נזכרתי שכאשר ביקרתי ביוון השארתי כמה יעדים בלי שדרכה עליהם כף רגלי. אולי עכשיו זה הזמן. יצרתי לי תוכנית אב, אתונה, מטאורה וסנטוריני. עכשיו השאלה איך מגיעים לשם. אם אני רוצה קרוז אז יש לסנטוריני בלי אתונה ומטאורה, יש אתונה (פיראוס) בלי מטאורה או סנטוריני או יש מטאורה בלי אני כבר לא יודעת מה. בקיצור זה לא זה. טוב אזולאי אגיע בדרך המקובלת, טיסה לאתונה סיור באקרופוליס אבל איך לכל הרוחות אגיע למטאורה וסנטוריני. הזמן עבר ורץ ואזל ולי אין עדיין שום דרך ברורה לממש את התוכנית. הזמנתי טיסה, הזמנתי מלון באתונה, וזהו. הסתכלתי באינטרנט או בברושורים, רציתי להזמין גם מלון בסנטוריני אבל לא ידעתי איך ומתי אני מגיעה לשם.

יום הטיסה הגיע ולי אין שום תוכנית. יהיה בסדר אמרתי לי. נסתדר כבר שם ואם לא גם טוב. העיקר אנחנו שם.

ארזנו מזוודות. כלומר אני ארזתי, גם זה כאב ראש אחד גדול ושמנו פעמנו לנתבג. הגענו לאתונה, למלון, ביקרנו באקרופוליס, בפלאקה, וזהו. אין יותר מה לעשות באתונה. נו, מה עכשיו?

מצאנו במלון סוכן נסיעות שסידר לנו את הכל.

רוצה מטאורה? סבבה. יש טיול מאורגן של יומיים.

רוצה סנטוריני? גם סבבה. יש מעבורת מפיראוס, יש גם בתי מלון, נזמין.

הוא דפק עלי קופה הסוכן הזה, חבל על הזמן

מטאורה, כולל לינה, במלון הכי יקר מבין האופציות

מעבורת לסנטוריני, יש מושב מטוס, יש סיפון ויש גם קבינות, חדרים, מחלקה ראשונה. ברור שהוא הזמין לנו מחלקה ראשונה. בלי לשאול. אני בחיים לא הייתי מזמינה מחלקה ראשונה אבל הרגשתי שם כמו VIP והחייזרון ניצל את הזמן לשינה והיה לו איפה לישון. היתה לו מיטה. לא סתם כסא מטוס. כן, תוספת תשלום סמלי הופכת טיול פשוט לטיול אקסלוסיבי.

בסנטוריני אמרו שיבואו לקחת אותנו מהמלון. מזכיר קצת את חיפה. הנמל למטה העיר למעלה ודרך פרויד מחברת ביניהם. אף אחד לא בא ואני וחייזרון בנמל של סנטוריני תוהים מה אנחנו הולכים לעשות. התקשרתי עם הסוכן, הודיעו לנו ששכחו לרשום אותנו ולהעביר את הברושור למלון. אחרי דין ודברים באה איזה אשה מהמלון שהזמינו לנו לקחה אותנו למעלה ואמרה אין מקום. אין מקום אז מלון אחר. את הכסף הרי כבר שילמנו. כן מלון אחר, יותר טוב יותר קרוב לעיר עם נוף לים מה שלא היה במלון ההוא. כשיתפנה מקום נעבור למלון שלנו. אוי לא רק זה לא. כל יום התקשר מישהו לומר שהוא מצטער אבל אין מקום ועלינו להשאר במלון שאנחנו נמצאים בו. סבבה.

ועכשיו מה עושים בסנטוריני? מסתובבים, נוסעים לים בתחבורה ציבורית, אוכלים סלאט יווני מוסקה סופלאקי באחת המסעדות, עושים שופינג בחנויות הקטנות. מקום מדהים סנטוריני. ככ מיוחד. כחול שחור לבן. ים כחול כמו שלא ראיתם, סלעים שחורים כיאה לוולקאנו, אפילו החול שעל הים שחור, בתים לבנים... פשוט נפלא. הרבה זמן היינו שם וזה לא הספיק.

תמונות.

אפשר גם כאן

נכון. זה היה מוצלח אך זה לא אומר שום דבר לגבי טיולים אחרים שמתחילים ככה.

ולמי שלא הבין אני אוהבת טיולים. אני לא אוהבת לתכנן אותם.