גם היא רוצה קפה. מעצבנת. היתה צריכה לבוא יום ראשון באה היום. ילד חולה.
טוב נעשה גם לה קפה. היא רוצה שאשב איתה ואין לי חשק
בסוף אני מתנה את צרותי עם אמא שלי. אני יודעת שאני לא צריכה לעשות את זה
חוזרים לעיתון
הקדימה האלה זה זוועה, פיגוע בעיראק 106 הרוגים, לא רק כאן, מה יהיה עם המסתננים האלה?, דניאל מעוז ממש סרט בלשי, האביר האפל מה יש בסרט הזה? מי מת? למרוקאים אין תאריך לידה. הכרתי אחד כזה. זה באמת זוועה, פיצוחים
814 ועכשיו ליומן. נותן לי השראות לפוסטים, אני דנה בו בעניינים שמטרידים אותי
אני שוב דנה בבית הצפוף והקטן שלי שאין לי מקום להכניס שום דבר והבית הגדול והיפה של אחותי שההורים קנו לה. אני לא אסלח על זה לעולם. ועוד הזקנה המטומטמת מתגרה בי במקום להרדים את זה. אני שוב נזכרת כמה הזקנה השקיעה בה ובסוף צוחקת עלי שאני לא הגעתי לזה. עד שהיא לא תקנה גם לי דירה בכרמל שלכל ילד יש חדר אנחנו לא נהיה חברות. כן כל פעם מתעורר הסיפור הזה מחדש. ובכלל באתי לשקם את סוסון. לא לריב עם המשפחה שלי. הרמתי ידיים. הרמתי ידיים בנושא השיקום, בנושא בןזוג, בנושא האקס, בנושא בית וגם עם המשפחה שלי אני מרימה ידיים. אני חיה לי מיום ליום בלי מטרה.
אולי הייתי צריכה להלחם יותר.
930 העוזרת זורקת אותי מהסלון. מפסיקה עם היומן עוברת ל-morejongg