הכל חדש ונוצץ

לפני כמה ימים הדודה מתקשרת. המממ מה קרה? היא מודאגת מהפרסומים על התקפה באיראן בעיקר על החייל שלי. האמת גמני מודאגת. מה אני יכולה לעשות עם ממשלה הזויה שמפנה יהודים בגלל עתירה של יהודי אחר ימח שמו יריב אופנהיימר והולכת לתקוף מדינה מעבר להרי החושך. לא מפסיקים לטחון לי במוח אירנירנירנירניראן. לא מבינה את ההגיון לתקוף ולחטוף קטיושות כאשר האלטרנטיבה היא לשבת בשקט. או שאי אפשר כאן לשבת בשקט. אם יש שקט אז יש מחאה חברתית ואנשים שורפים את עצמם. אז אולי זה סתם דיבורים כמו שאמרתי לדודה ואולי זה לא סתם דיבורים כי כמו שאמרתי שנה שעברה רק מלחמה תרגיע את העם המטורף הזה. הבעיה שהעם הזה אוהב מלחמות ואולי יקבל את מה שהוא רוצה על הראש שלי.

טוב זה לא העניין. שאלתי אותה מה שלומה, איך היא מרגישה איך היא מסתדרת, התנצלתי שלא באתי כאשר הייתי בטורינו, ספרתי שהיה לנו לוז עמוס ונראה שהיא לגמרי לא ציפתה לבואי. דברתי קצת על מוזיקה, אחכ דיברתי קצת עם הדוד הם שאלו מה בקשר לאמי ואחותי, אמרתי שאני לא בקשר. הם אמרו טוב במן כזה אי רצון, מעניין מה זה איכפת להם. מילא כשאבא היה חולה אבל מה עכשיו? אמרתי שזה בסדר לי ככה. כן זה בסדר אמר הדוד את עשית כמה טעויות אבל הכל בסדר.

טעויות? איזה טעויות עשיתי ? אני עשיתי טעויות ? למה הוא אמר את זה? מה הוא בכלל יודע? הוא אוכל את הלוקשים שאמא מוכרת לו.... כך התחלתי לחשוב והבטן התחילה להתהפך לי. איפה טעיתי, לפחות תגיד איפה טעיתי. אולי לא טעיתי. לא אני לא חושבת שטעיתי. הוא בכלל לא יודע כלום כבר שמעתי אותם מצטטים את השטויות של אמא כמו שהיא לא קנתה לאחותי דירה והכספים הרבים שיש לה באו מבעלה. מזל שיש לי מסמכים שמראים אחרת. אז מה איפה טעיתי. אני מנסה לחשוב איפה טעיתי.

כן מילה אחת קטנה הפכה אותי לגמרי . התחלתי לחפור אז איפה טעיתי הבן שלי נפגע בתאונה. בכך טעיתי? האם טעיתי שבאתי לכאן? כן בטח. לא ידעתי שאתקל באנשים האלה. חשבתי שיעזרו לי. אבל בטח לא לזה הוא התכוון. אז איפה טעיתי? אני לא שלחתי את אבא שלי לבית אבות להרוג אותו שם. אז איפה טעיתי? מה עשיתי לא בסדר ? סהכ אני מגדלת פה 2 ילדים לבד בלי שום עזרה. מה רוצים ממני כל הזמן? לא נותנים כלום ובאים בטענות. די נמאס לי נמאס לי להיות לא בסדר. נמאס לי להיות טועה כל הזמן. נמאס לי לחטוף, נמאס לי מהשקרים שמפיצים עלי נמאס לי כל הזמן להתנצל להצטדק ולנסות להוכיח שהם טועים. די. אני יודעת שאמא מפיצה את דיבתי רעה לכל מי שייחפוץ ואילו את אחותי היא מהללת. לא פעם ולא פעמיים שמעתי מה חושבים או יודעים עלי. הכל שקרים והמצאות. נמאס לי מהנזק התדמיתי שהזקנה עושה לי. יש לזה כל מיני השלכות מזיקות. נמאס מהשנאת חינם הזאת. לא עשיתי רע לאף אחד. לא מגיע לי כל הזמן לחטוף. שילכו לעזאזל כולם

נו, אני כבר יודעת במה טעיתי. אמא מתלוננת עלי והם מטיפים לי מוסר. משחר ילדותי עד היום זה לא השתנה. פעם היא מתלוננת לחברות שלה פעם היא מתלוננת לחברות שלי ועכשיו לדודים בגרמניה. (27.10.12)