הכל חדש ונוצץ

כן אמא היום עוזבת את הבית. אני לא רוצה להכנס לרגשנות. אני אפילו לא באה להפרד מהבית בו גדלתי. לא אהבתי אותו. לא היה לי טוב שם אף פעם. מרגע שנכנסתי לשם נעשה לי רע. ובכל זאת זה היה הבית שלי הרבה זמן. גם אחרי שעזבתי אותו הוא נשאר הבית שלי. העוגן. מקום לחזור אליו. לשים את הראש. זהו זה עוד משהו בחיי הופך לזיכרון. כאשר אעבור שם בפעם הבאה, הוא כבר לא יהיה שלי יותר כמו בשיר. בדיוק כמו בשיר עם שחר יגורו בו זרים ואנחנו עם כל הזכרונות נעלמים.

כן, אמא כבר מפרקת את הבית. אתמול היא מתקשרת לשאול אם אני רוצה את התנור שלה. אמרתי שאולי ארצה את המקרר שלה. לא את המקרר שלה היא לוקחת לדירה החדשה אבל התנור לא ככ טוב לכן היא קונה תנור חדש. ואללה יופי אם הוא לא טוב למה היא רוצה לתת לי אותו? אמרתי לה שהיא יכולה להשאיר את התנור בבית. אפשר להשכיר את הדירה עם הריהוט שהיא לא צריכה. היא סיפרה שהעוזרת מנקה לה עכשיו את הבית והתחילה לקשקש על העוזרת, על אבא, על הבית, על השכנים שעם רובם היא היתה מסוכסכת, עולה לה הרבה לעזוב את הבית, כל מיני דברים ופתאום

'את עוף מוזר' - היא אומרת לי

למה אני עוף מוזר?

איך שאת מתנהגת אלי

אני מתנהגת אליך איך שמגיע לך.

למה למה זה מגיע לי?

מה את רוצה ממני? למה את מדברת אלי ככה. את מתנהגת אלי יותר יפה? שוב פותחת את הפה, אני עוזרת לך את פותחת את הפה אני שומרת על אבא את צוחקת עלי, תעזבי אותי כבר מה את רוצה ממני. תשמרי על הפה שלך.... ומן הון להון מתפתח הויכוח הרגיל על הפיטורים על הדירה על העזרה על בת אחותי. אה, אין עם מי לדבר וזרח השמש ובא השמש והויכוחים לעולם נשארים.... תקשיבי לי פעם, תפסיקי להתווכח, את שאלת אותי למה אני מתייחסת אליך ככה, אז תקשיבי. אני רק רציתי לשאול אם את רוצה את התנור שלי - היא אומרת לי בסוף

כן, שתעזוב, שתעזוב את הבית, כבר לא איכפת לי. אני לא קשורה לזה, היא החליטה לעזוב שתעזוב, אני לא שם. מה אני כבר יכולה להוסיף אם אני שם. אני אזכור את הבית הזה גם אם לא אהיה שם בהזדמנות האחרונה שאני יכולה, זה כבר לא משנה. כמו שאני זוכרת את אבא. כן, הלכתי לראות איך מפנים אותו מהבית. זה עזר משהו? שתעזוב, שתלך לגור עם אחותי שתהנה בחברת האדם שהיא הכי אוהבת בעולם. לי זה כבר לא משנה. שום דבר טוב כבר לא יכול לצמוח מהאשה הזאת. אני הולכת בערב לגמר כוכב נולד ושימות העולם. נפל לי אתמול משהו על העין אבל יהיה בסדר.