הכל חדש ונוצץ

אני הומלסית - אומרת לי אמא

אני מושכת בכתפי, נו מי אשם?

אני לא יכולה אחרת - היא אומרת - לא יכולתי להשאר שם. המדרגות האלה.

הופה. היא כבר לא יכולה. כשאני שומעת ממנה את המילים לא יכולה או אי אפשר אני מקבלת פריחה. זכור לי שהיא לא היתה יכולה לטפל באבא ולא היתה יכולה להחזיק אותו בבית. היא שוב לא יכולה? היא לא יכלה להשאר בבית? והשכנה שלה כן יכלה? היא גרה בקומה שניה ולא יכולה לזוז בלי הליכון וגם יש לה עובדת זרה בבית. רק אמא שלי לא יכולה. שוב אני שומעת את קולה של אחותי בוקע מגרונה. ודאי שהיא יכולה. כולם יכולים. הכל אפשרי.

בסדר הבנתי שאת לא יכולה לטפס מדרגות ולהמשיך לגור שם אבל יכולת קודם למצוא דירה, לשכור, לעבור ואחר כך להשכיר את שלך. מה זה החיפזון הזה? היית מחכה קצת , מוצאת דירה יותר טובה ולא נכנסת למצב הזה.

לא היו דירות

אז היית מחפשת משהו יותר טוב בלי שיפוצים

כולם משפצים - היא אומרת - הייתי צריכה לחכות שנה. אני לא יכולה לחכות שנה.

כולם משפצים? את חולת נפש. מי שוכר דירה ומשפץ אותה? אני גרתי בהמון דירות שכורות. אף פעם לא שיפצתי. גם הדירה שאני גרה בה היתה פעם מושכרת. אף פעם לא שיפצו אותה. מה זה כולם משפצים. תפסיקי לדבר בשם כולם. על מה את זורקת עכשיו כסף?

בדירה שלך החליפו ארון חשמל, וחוץ מזה בעל הבית משלם לי חלק. אני מכניסה מטבח זה על חשבוני, אני מחליפה מרצפות וצנרת. אני הולכת לגור שם הרבה זמן, עד הסוף ואני רוצה לחיות כמו בנאדם. גם בדירה שעזבתי עושים שיפוץ. גם הם יגורו שם הרבה זמן. גם אחותך שיפצה פעם דירה שכורה. איזה ארמון היא הכינה שם

אבל כשהיא עזבה היא היתה צריכה להחזיר הכל לקדמותו. זה מה שסיפרת

לא לא בסוף בעל הבית ויתר לה...

...מה אני יגיד, לא נוח לי מכל הסיפור הזה. בעיקר שאחותי עומדת מאחורי הכל