חופש או סופש ארוך ארגנו לנו הפעם בראש השנה ואכן יש בתי מלון שאפשר להזמין אצלם רק 4 לילות. לא פחות.
טוב, הזמנתי, ביטלתי ובסוף יצאנו לצליחת הכנרת כמדי שנה כמעט.
חזרנו לאותו מקום - נהרא - הצימרים של אשדות יעקוב איחוד עם חשש כבד שלא חוזרים לאותו מקום פעמיים בעיקר אם היה בו קסם.
פעם קודמת זה היה יומולדת שלך - אמר סוסון
נכון נכון ונסענו לשם כולנו, החייל היה עוד חייזר עם ראסטות והיו אנשים שאינם עוד, וגם החתולה. גם עצרנו לאכול על שפת הכנרת בגלי גיל ובערב חגגנו בצל תמר. מקווה שהפעם יהיה נחמד כמו אז.
הגענו הלכנו לבריכה והאווירה היה עפעס לא כמו פעם. החייל לא בא איתנו למרות שבעצם עשינו את זה בשבילו. הוא רצה לעשות את המסלול הארוך ובשביל זה כבר צריך לישון באיזור. הוא נשאר לחגוג מסיבת שחרור של חבר באמת חשוב. נו טוב, שיהיה בלעדיו, אנחנו כבר רגילים לזה וכדאי שנתרגל עוד. יום אחד הרי הוא יעזוב את הבית ויבחר בחיים עצמאיים. בצל תמר לא היה מקום. אני ממש פחדתי מהמסלול הארוך, מה זה אני זקנה, לא התאמנתי כל השנה, אולי תהיה לי התכווצות שרירים , אולי משהו יותר גרוע ויצטרכו לפנות אותי. אה שטויות יאללה שוחים את הארוך מה שיהיה יהיה.
אה, חששות שוא, בכלל לא היה קשה, הגענו למחצית הדרך ואת מי אני רואה? את החייל שלי כך באמצע הכנרת. הוא הגיע לשם בכוחות עצמו.
פתאום היה הכל יותר שמח. הקיבוץ חזר להיות אותו מקום קסום עם עצים נדירים... מקום נהדר לשים בו את הראש אחרי הצליחה ולפני הנסיעה הביתה ואפילו היה מקום בצל תמר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@
