שבת. אמא מתקשרת
אני עוד מעצבנת אותך?
את כל הזמן מעצבנת אותי
אני אתן לך את ה50,000 השבוע. ואני צריכה את האוטו. עכשיו נגמור עם זה?
נגמור עם זה.
את הכסף עוד לא קיבלתי אבל בבת אחת הרגשתי את זרימת הדם משתנה.
האמנם תם מאבק של 10 שנים?
לא הוא לא תם. הפרשיה ההיא מ2003 הסתיימה. בדרך לסיום
ומה עם הפרשיות האחרות?
מה עם הכסף של הדודים מגרמניה שזרם לאחותי?
מה עם 4 הדירות שקנו לאחותי? עכשיו יהיה איזון עם 2 דירות ומה עם השתיים האחרות?
ומה עם מה שקרה לפני הדירות?
ושיפוץ הדירה שנקנתה ב2003 כדירת 3 חדרים והפכה ל -5?
והחשבונות המשותפים שלהן
והקומבינה האחרונה שלהן
ופרשיות אחרות שלא קשורות בכסף
האם יש בי עוד כוח להלחם על זה?
פתאום הרגשתי איך הדם זורם אחרת
ואני צריכה מנוחה.
האם המאבקים האלה באמת לא פוגעים בבריאות שלי?
וכי מה לעשות, לוותר?
האם אני יכולה להרשות לעצמי לוותר?
האם אני הורגת את עצמי עם המאבקים האלה? המתח הרב שכרוך בהם, העיסוק המסיבי בהם שהורס בי כל חלקה טובה. הילדים שחיים כל השנים תחת המאבק הזה.
אין לי מושג.
עוד לא קיבלתי את הכסף אבל חשתי כאילו קיבלתי
לא חשתי שמחת נצחון
חשתי עייפות מרובה.
חשתי מרוקנת מתוכן...
כן, זה לא נגמר
את הכסף עוד לא קבלתי אבל אני כבר עייפה.
נפילת מתח. רק כך הרגשתי כמה אני במתח רוב הזמן.
יצאתי החוצה . היום האיר לי פנים. השמש זרחה הים היה שקט האוויר צלול ונקי אחרי הגשם פגשתי אנשים שלא ראיתי שנים רבות שגרמו לי לחייך. חיוך של רוגע. חיוך של מתח. יש עוד הרבה עבודה אבל אולי ארד מזה במודע. אין לי כוח להאבק כל הזמן. אין לי כוח לחיות כל הזמן בלחץ . העיקר חיוך