הכל חדש ונוצץ

עוד לא גמרתי לכתוב מתקשרת הדודה מגרמניה

- את לא תהיי באזכרה של אבא?

- איזו אזכרה על מה את מדברת?

- אמא אמרה שעושים אזכרה לאבא ביום שישי ב 28 לחודש בדיוק בטו טבת ואת לא רוצה לבוא כי אחותך תהיה שם

- זה מה שהיא אמרה לך? אני בכלל לא יודעת על אזכרה ב 28 לחודש. אני הזמנתי רבי ל-27 כי כולם אמרו שלא טוב יום שישי כולל הרבי. אז הם מתכננים אזכרה בלעדי ומעלילים עלי עלילות? אני אברר את זה

התקשרתי לאמא רותחת מזעם. מתי האזכרה של אבא?

 כמו שקבענו ביום חמישי ב - 3 אחהצ

אז למה הדודה אומרת שיש אזכרה ביום שישי?

הדודה סתם מסכסכת....

ואני חושבת שהדודה לא סתם מסכסכת.  אבל נראה. אני הזמנתי אנשים, אמא אומרת שהיא הזמינה אנשים. נראה....

לכל הסיפור הזה קדם ויכוח על נושא הקומבינה המשפחתית האחרונה. מובן שאני לא מרפה מן הנושא. למה? למה? אני שואלת. למה את כל הזמן עושה קומבינות עם אחותי ומצפה שזה יעבור בשלום. הרי 10 שנים אנחנו מסוכסכים בגלל שקנית לה דירה. למה עשית את זה שוב? תראי איך אנחנו נראים. זה היה ככל חשוב לך?

היא מנסה למרוח אותי הזקנה. אני לא קניתי לה הדירה היא בשבילי אני עוד חיה אחרי שאני אמות הדירה תהיה שלה

למה שהדירה תהיה שלה? את משלמת עליה. למה שהדירה לא תהיה שלך? אם את גרה בה ומשלמת עליה זה שלך ואחרי שתמותי זה יתחלק בינינו

את מנסה לבלבל אותי אומרת הזקנה. אני עוד חיה ועוד צלולה. רופא בדק אותי ואני צלולה לגכמרי

את מנסה לבלבל אותי אני עונה לה. אני עוד חיה וכבר 10 שנים את מתנהגת כאילו מעולם לא נולדתי. למה שהדירה הזאת תהיה שלה אם את גרה בה ומשלמת עליה? למה את מקבלת שכר דירה ונותנת לה את הכל? דאגתן לעצמכן איפה אני בכל הסיפור הזה? איפה אני בכלל שלא באים לבקר אותי בבית ובבית חולים.

כרגיל כשהיא מסתבכת היא טורקת את הטלפון

וכך אנחנו הולכים לאזכרה של אבא או לא. חבל. חבל שזה ככה