לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

הכל חדש ונוצץ


אין לי הרבה מה לומר אבל אני לא סותמת את הפה
Avatarכינוי:  היפהפיה הנרדמת@

בת: 71





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2013    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2013

זה לא כמו שזה נראה


לפעמים אני שוקלת לחזור לאמריקה.

לפעמים אני מצטערת שבאתי לכאן בכלל

אבל כשאני נזכרת איך היה באמת

זה דורש חומר למחשבה

 

קשה היה בהתחלה באמריקה

לא ידעתי את השפה

לא ידעתי את המנהגים

עד הפרט הקטן ביותר.

חשבתי שאני יודעת אנגלית

לא באמת ידעתי.

אפילו לבקש סליחה לא ידעתי.

בארץ למדנו שסליחה זה pardon

והשימוש ב excuse me אינו מכובד

אבל עד מהרה למדתי שהביטוי הכי שגור אצל האמריקאים זה excuse me

ואילו i bag your pardon זה משפט שנאמר בכעס.

רוב הזמן לא הבנתי מה מדברים אלי

רוב הזמן לא ידעתי איך לדבר כדי שיבינו אותי.

לא ידעתי איך קונים אוכל. המשקל שם ב pounds או Lb

לא היה לי נעים להיות זרה.

תמיד שאלו אותי where are you from או how do you spell your name

אפילו לא ידעתי איך עוברים כביש. אם הולכים במרכז מעבר החציה או מצד ימין

בכל דבר קטן יש חוקים ותקנות ומנהגים בלתי כתובים שאצלם זה מובן מאליו ובשבילי זו חידה.

הרגשתי כמו בבועה

מזל שמצאתי שם בועה ישראלית

בטלוויזיה דיברו אנגלית כמובן ללא תרגום כמובן ואני לא הבנתי כמובן.

והמבטא האמריקאי הזה שניסיתי להבין וניסיתי לדבר בו

זה קשה. אמרתי במסיבה אצל הבוס של בעלי. עכשיו אני מבינה את העולים החדשים, 

לפחות יש בשבילם משרד הקליטה מה יש בשבילי?

הייתי צריכה לצאת לסידורים כל הזמן גמגמתי. אפילו את הכתב שלהם לא הבנתי. הם כותבים אחרת.

אני זוכרת שרשמתי את סוסון לגן. אני זוכרת את היום הראשון שלו בגן

הוא ראה מלא ילדים מדברים בשפה מוזרה

waaa waaaa waaa הוא חיקה אותם וצחק

מידות ומשקלות, מיילים, טמפ פרנהייט מה זה אומר?

כשהלכתי ברחוב או בפלזה והסתכלתי על מישהו הוא לא הסיט את עיניו כנהוג במקומותינו, הוא הסתכל בחזרה ואמר היי how are you today . לא ידעתי מה לענות לו, קטע ממש מביך.

לקח לי הרבה זמן להשתלב ולהבין את רוח המקום

אפילו לעמוד בתור לא ידעתי. אצלינו זה הולך לרוחב. אצלם זה הולך לאורך וכשנעמדתי כנהוג במקומותנו אף אחד לא אמר לי מילה פשוט התעלמו ממני.

רציתי להיות בסדר.

היה לי קשה להיות בסדר

ומזג האוויר. איך היה שם מזג האוויר. ככ קר שאי אפשר לדמיין

ומה לובשים ואיך מתלבשים ואיך האופנה ואיך קונים בגדים ומה נחשב זול ומה נחשב יקר.

אפילו הגיל לא כמו בארץ

כשהלכתי לסדר social security number שאלו אותי בת כמה את. אמרתי 34. אבל בשבילם הייתי 33 גם אם זה היה 5 ימים לפני יומולדת 34 .

הייתי בבית בהתחלה מנסה לקלוט מה הולך פה...

 

 

וכשאני נזכרת בקשיים האלה אני שואלת כדאי שוב? בגיל שלי?

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי היפהפיה הנרדמת@ , 29/1/2013 07:43   בקטגוריות אמריקה  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דפנה ב-1/2/2013 06:47



109,902
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להיפהפיה הנרדמת@ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על היפהפיה הנרדמת@ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)