יום המשפחה עבר, יום האם בוטל, יום האהבה בפתח ואני יש לי כמה דברים לומר על יום האם. בתור אמא הייתי מאוד שמחה לקבל מתנות מהבנים שלי או איזו תשומת לב שהרי אני רוב הזמן בשבילם והם רוב הזמן בשביל עצמם. אני מניחה שברוב הבתים זה ככה שהרי אמרו פעם אב אחד יכול לגדל עשרה ילדים עשרה ילדים לא יכולים לגדל אב אחד. או אם אחת. והרי אלה אותם אנשים. אותו אדם כאבא יגדל את ילדיו אך לא יגדל את הוריו... אז באמת בתור אמא הייתי שמחה להחזיר את יום האם כדי שיום אחד בשנה יעריכו את מעשי ואקבל על זה תודה. רק יום אחד בשנה....
אבל אני גם בת. ובתור בת הסיפור לגמרי שונה. בתור בת כשאני חושבת על אמא שלי הייתי מוכנה לחנוק אותה. לחנוק את המכשפה הזקנה הנוכלת הרמאית המנוולת. לאחל לה כל רע, לתלות אותה על העץ הכי גבוה, שייסתם לה כבר הפה המלוכלך, חתיכת כלבה זקנה, חתיכת מפלצת, חתיכת זבל. אם מישהו אמר שזקנים מסרבים למות במקרה שלה אני מסכימה איתו. ייצור נאלח ומגעיל, יצור עלוב ומרושע. כן אני זוכרת, כעסתי פעם על מורה אחת ורשמתי דף של קללות. זה כל מה שיכולתי לעשות לה וזה עזר. עזר לי. ועכשיו הגיע תורה של המפלצת הזקנה. הנחש, התנין, התמנון, הצפרדע, החולדה, העכברה, וסליחה מכל החיות האלה. לא מגיעה להן האנלוגיה הזאת עם אמא שלי. חתיכת דרקון שחור, נסיכת האופל, מלכת האופל, כן גמני יודעת לפתוח את הפה שלי. למדתי את זה ממנה. חתיכת חיידק, וירוס, מחלה חשוכת מרפא, הלואי עליה. פשפשה מחורבנת. הלואי שתיפול ותשבור גם את הרגל השניה, שיהיה לה אירוע מוחי, שום דבר לא קורה לה, שום דבר לא מפיל אותה לקרשים. 9 נשמות יש לה. היא כבר שברה רגל. היא כל הזמן בוכה אבל זה לא עוצר אותה ממעשיה הנלוזים, היא רק בוכה כדי שאחשוב שהיא לא מסוגלת לכלום ושארחם עליה, כבר היו לה 2 אירועים מוחיים אבל דעתה צלולה כדעתו של הנוכל הכי מתוחכם. כולם דואגים לה. היא לא דואגת לאף אחד חוץ מלעצמה. ולאחותי. המנוולת השניה. חתיכת זונה זקנה, חתיכת שטן, כן עד עכשיו הייתי עדינה בקשר אליה. שהחיוך שלה ימחק כבר, החיוך המרושע שלה, הצחוק המרושע שלה, עד עכשיו הייתי עדינה, סיפרתי מה היא עושה ואיך היא מדברת ואיך היא מתנהגת. לשונאים שלי אני לא מאחלת אמא כזאת. אמא שמסדרת את הבת שלה, אמא שדופקת את הבת שלה, צוחקת עליה, מלגלגת עליה, לועגת לה, היום המשטרה היתה מטפלת באחת כזאת. יש לה מזל, כל הזמן יש לה מזל. כולם מתים סביבה היא נשארת בחיים, כולם חולים סביבה היא נשארת בריאה כמו שור כדי להמשיך להזיק. חתיכת תולעת, חתיכת ג'וק. אם הנאצים היו צריכים לחסל מישהו היא היתה צריכה להיות הראשונה. אפילו הם לא רצו אותה. גרשו אותה מפולין וכך הפיצו את זרע הפורענות. חתיכת דג רקק, דג רקוב ומסריח. כן, זה לא יפה לפרסם דברים כאלה, אבל אני כבר לא יכולה יותר. לא יכולה לסבול ממנה יותר. חתיכת נפש רקובה מלוכלכת ומגעילה. מצדי שהיא תקרא את זה כאן. גם היא מקללת חופשי. מפיצה דיבתי רעה. גם לי מותר. 60 שנה מותר לי, 60 שנה אני חוטפת את המכות ממנה, 60 שנה היא עובדת על כולם, 60 שנה מאמינים לה שהיא אשה טובה אמא טובה, אבל את האמת אני יודעת , את המרורים אותי היא האכילה וממשיכה להאכיל עד היום. מי צריך אויבים אם יש כזאת אמא. כולם שרים שירים יפים על אמא אבל לי ידוע שלא כל האמהות טובות, שלא כל האמהות אוהבות, שאת הדברים הכי נוראים היא יכולה להביא. אמא מכה , אמא מתעללת, אמא מקללת, אמא מרמה, אמא פוגעת חתיכת נבלה זקנה, מטונפת, חתיכת טינופת. מכה שלא כתובה בתורה. זקנה מחורפנת, זקנה מטורללת, כלבה תועה. זונה מסופלסת, חלאת אדם. חזירה מכוערת. פרה. שתלך קיבינימט, שתלך לעזאזל, שתלך לכל הרוחות והשדים, שיקח אותה האופל בת זונה מסריחה שתחנק 1000 פעם. חולירע. המן, היטלר. חתיכת דמגוגית מחורבנת. פתטית חולת נפש. חתיכת כלום, חתיכת אפס, פרצוף תחת מגלה מוקשים. ימח שמה וזכרה. שרלטנית. שקרנית, אף מילה שלה לא אמת. קמצנית , אטומה, קרה כמו קרח, אשה דיכוטומית, נצלנית, אינטרסנטית דו פרצופית. איפה איפה היא לא היתה? בכל מקום היא דוחפת את האף הארוך שלה וגורמת נזקים. זו לא אמא, זה אויב. חלאה זקנה. אלמה שחורה. עכבישה.
כל הקללות בעולם עליה. אני שונאת אותה.