במקביל היו גם צרות עם האקס....
לא היה לי נעים בלשון המעטה לשמוע שלאקס שלי יש חברה.
האמת שזה היה די שוק בשבילי. עד כדי כך שפתאום כל חיינו המשותפים חלפו לפני כמו בסרט. הבנתי מה קורה לאנשים שבשעות מצוקה כל חייהם חולפים לפניהם כמו בסרט. נזכרתי איך גרנו ברמת אביב, איך טיילנו שם, איך הגענו לסנדוויץ... לא ידעתי איך להתמודד עם זה. לא ידעתי איך לאכול את זה. מצד אחד התגרשנו אז מה זה איכפת לי בכלל מצד שני....
כן, זה היה מאוד לא נעים. מאוד לא נעים היה לי לשמוע שאחותי פגשה אותם בנווה ים מאוד לא נעים היה לי לשמוע שכאשר סוסון היה בבית חולים עם יד שבורה היא באה לבקר אותו עם הבת שלה וסוסון מבסוט מאוד לא נעים היה לי לראות אותם מטיילים יחד על החוף עם סוסון וההורים של האקס, מאוד לא נעים היה לי כשהם עשו לסוסון מנוי משפחתי בספורטן. בלעתי אז הרבה צפרדעים.
אחת הפסגות הלא נעימות היתה כאשר האקס יצא לעבוד בארהב ולקח איתו את סוסון. היתה התלבטות גדולה לגבי הנסיעה של סוסון אבל בסוף הוא נסע. הם נסעו לבד אחכ היא הצטרפה. ביקשתי ממנה להשאיר אותם לבד היא ענתה לי בגסות ומאז לא דיברה אתי מילה. עד אז היא ניסתה להיות חברה שלי ודווקא היו לנו שיחות נחמדות.
בסוף הוא חזר לארהב. הוא לא הסתדר כאן. היא נשארה כאן. הייתי מזה מבסוטית. חשבתי שהם נפרדו. אני זוכרת בוקר אחד של יוני , אחותי הזמינה אותי לזוג חברים שלה ישבנו ככה בחצר שלהם כשהחתולים שלהם מסתובבים סביבינו, אווירה פסטורלית בלב העיר ואני אומרת האקס שלי לא בנוי לזוגיות הוא נסע לארהב והשאיר אותה פה
אבל למחרת הכל היה אחרת. אני התקשרתי אליו לארהב והיא ענתה לי. התחלתי לרעוד
התקשרתי לאחותי : אני צריכה לדבר איתך.
קבענו באיזה בית קפה היא כבר ידעה על מה מדובר
איכפת לך שאביא גם את אורנה? היא שאלה
תביאי אותה
ישבנו שלושתינו בבית קפה כאשר אורנה מספרת על הצרות שלה
ולי כבר אין זכות דיבור
המשך של זה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@