הכל חדש ונוצץ

בבריכה של הטכניון פגשתי את שלומציון האיומה. לא יכולתי להתחמק. עשינו בריכות והיא שחתה מולי. עכשיו כשאני חושבת על זה יכולתי להמשיך לשחות ולהגיד לה יפה ביי ביי, אני חייבת לשחות זה כמו פיזיותרפיה ואני לא יכולה להפסיק. אלא שלא כך היה ושתינו נעצרנו על שפת  הבריכה בתוך המים והתחלנו לקשקש.

שלומציון מאוד מתעניינת במשפחה שלי ותמיד איכשהו גוררת אותי לשיחה. כנראה שאני אוהבת את זה. מסתבר שאמא סיפרה לה הכל, את הגירסה שלה לפחות ואני חייבת איכשהו לתקן את הגירסה. הרי היא מוציאה לי שם רע ואני חייבת לתקן אותו.

אז מה היה. בערבוביה

היא אמרה שאמא סיפרה לה שלאחותי יש הרבה כסף עוד בשנת 2003. ואמא היתה ככ מבסוטית ממנה. אבל היא נתנה לנו את הכל ונותרה ללא פרוטה.

ללא פרוטה?? היא נשארה עם המון כסף, ראיתי את זה בחשבונות

אבל אמא שלך אמרה וגם אבא אמר שהם נותרו בלי חסכונות

אז הם אמרו. הם לא חייבים לספר לך את כל האמת ולתת לך דוח מצב כלכלי. היה להם כסף יש להם כסף ואת הכל הם נתנו לאחותי. וזה מרגיז כי יש לה כסף והם נתנו לה עוד ולי לא נתנו כלום. אני צריכה להלחם על כל פרוטה. היה להם מלא כסף ונשאר להם מלא כסף. עכשיו אמא נותרה אלמנה עם מלא כסף. היא עברה לגור והיא שוב קונה לאחותי דירה.

מה איכפת לך אחותך. תדאגי לעצמך. תהיי נחמדה עם אמא שלך אחרת היא לא תתן לך כלום. אני דואגת לך.

התחלתי לספר כמה הייתי נחמדה בליל הסדר, אבל רק התחלתי. היא מסוג האנשים שלא נותנים לדבר, שלומציון, ורק שומעים את עצמם.

שלומציון הביעה בקיאות מפתיעה במצב הכלכלי של ההורים. היא יודעת גם על דברים שאף אחד לא יודע, היא גם מוסרת את הגירסאות ההזויות של אמא כך שאני יודעת על מה אמא מדברת עם אנשים זרים. כן, השיחות האלה נגמרות בחיוך רק אחכ אני מתחילה לעבד אותן.

אז לאחותי יש והיה מלא כסף, רק מה זאת אומרת מה איכפת לי מאחותי? זה הדבר שהכי איכפת לי.