הכל חדש ונוצץ

היום לפני הרבה הרבה שנים קרה משהו שקשה לי לשכוח. אני כבר לא זוכרת כמה שנים בדיוק...

לפני הרבה הרבה שנים הדודה בגרמניה חיה בארץ. הדודים.

היתה להם דירה קטנה בכרמל שנחשבה אז לדירת פאר

הם היו נוסעים המון לחוצלארץ והיה להם אוטו.

בסטנדארטים של אז הם היו יוצאי דופן.

לאחרונה כשאמא סיפרה שיש חשש לחיי הדודה נזכרתי בבית ההוא , בכוורת ובזכוכית מורנו שהם הביאו מאיטליה.

קראתי אז על זכוכית מורנו ורק מהדמיון הוקסמתי והנה לדודה יש את זה.

היה להם גם אוטו בהתחלה איזה טראנטע שבקושי זזה אחרי זה קונטסה.

ובינתיים נעשו הימים קשים. לפני מלחמת ששת הימים היה מיתון גדול והדודים פוטרו מעבודותיהם. שניהם. הוא עבד בקייזר אילין היא היתה מנהלת חשבונות ופתאום שניהם מצאו את עצמם בבית. זמן רב הם חיפשו עבודה ולא מצאו עד שהחליטו נוסעים לגרמניה.

כן הם עזבו הכל את הבית השאירו לטיפול הורי וגם את הקונטסה.

כן אבא שלי קיבל קונטסה. כמעט חדשה.. אמא היתה כה מאושרת. יום יום היא היתה מסתכלת באושר על הקונטסה שעומדת בחניה. אני ככ שמחה היא אמרה, אני רוצה לרקוד עם הקונטסה

אבל... האושר לא נמשך זמן רב.

בוקר אחד אנחנו מתכוננים לצאת לטיול. הופה האוטו לא מניע. מת. מה קרה?

אני חושבת שאבא השאיר את האורות כל הלילה. לא כיבה. הלכה הבטריה אבל אז הם לא ידעו את זה

אבל בוקר אחר קרה משהו יותר גרוע

זה היה ב24.4 שנה כלשהי. אבא נסע לתל אביב עם כמה חברים לרגל איזו השתלמות מהעבודה

ופתאום טלפון

היתה לי קצת תאונה הוא אמר.

הוא סיפר שהוא נסע פתאום הגיחה משאית, הוא חתך שמאלה, אחכ חתך ימינה כי באה מכונית ממול, חתך קצת חזק מדי והקונטסה התהפכה. איש לא נפגע אבל הקונטסה הלכה.

שוואנצוצקי רוצקי קראה אמא שוואנצוצקי רוצקי. הוא הרס לי את הקונטסה יצאה אמא בקריאות שבר.

אבא חזר הביתה בלי הקונטסה

שוואנצוצקי רוצקי היא קראה שוואנצוצקי רוצקי. ואבא היה כה נכלם.

את הקונטסה לא ראינו יותר. היה להורים רק ביטוח צד ג' ולא היה להם כסף לתקן אותה.

המשפט נגד נהג המשאית נערך שנים. אולי 10 שנים אבל הקונטסה כבר לא היתה איתנו יותר

היא נמכרה, תוקנה, נצבעה מחדש ונצפתה לאחרונה בידי סטודנט מהפקולטה. גם כן לפני כמה שנים טובות.

אולי היא עוד נוסעת. מי יודע. אחרי שראיתי באינטרנט שיש קונטסות שעדיין נוסעות כרכב אספנות ומחירן מטורף הכל יכול להיות.