השמש כבר זורחת מעל היום הארוך ביותר. נגוהות של אדום ועדיין לא 6 בבוקר. 5:45 ליתר דיוק.
אתמול התחיל החופש בגדול. היום רשמית מתחיל הקיץ אבל אצל הפאגאנים זה כבר אמצע הקיץ
היום הוא יום חג אצל הפאגאנים. Litha הם קוראים לו. יום היפוך הקיץ הוא נקרא וגם midsummer . אמצע הקיץ. הקיץ אצלם מתחיל ב-1.5 . נראה שהם צודקים יותר ביחס לעונות השנה. אם כי הוא מסתיים ב-2.8 ובארצנו הקטנטונת קשה לומר שהקיץ מסתיים באוגוסט.
ביום מחצית הקיץ המעגל מגיע לחצי הדרך שלו. האל נמצא כעת בשיא כוחו, עד עתה הימים היו הארוכים ביותר בשנה, וזהו למעשה היום הארוך ביותר בה. אמנם בארצנו אנחנו עדיין מרגישים את עוצמתו של השמש, אבל מעתה הימים מתחילים להתקצר, שעות השמש מתמעטות , וכוחו של האל נחלש ומתחיל את הירידה שלו אל העולם התחתון. בארצנו, הקיץ הוא זמן של מוות, השמש הקופחת מיבשת את האדמה, ומחסלת את הצמחים. כוחות הפריון כלים מן הארץ. המוות הוא אם כן גם תהליך גסיסתו של השמש ההולך ונחלש, וגם של הצמיחה. תקופה זו היא גם פחות או יותר הזמן שבו ציינו את מותם של אלי הפריון הכנעניים התמוז, הבעל, ואדוניס. גם בקיץ הלוהט של המזרח התיכון החשש ממותו של האל היה נחלת העמים המקומיים הקדומים.
צאינה ובכינה, בנות ציון, לתמוז, לתמוז הבהיר, לתמוז כי מת הימים הבאים יהיו ימי ענן, ימי ליקוי מאורות וסתיו בלא עת.
שאול טשרניחובסקי
אולי זה נראה לנו משונה, באמצע חודש יוני (סיוון-תמוז), לפני החמסינים הקשים של יולי אוגוסט (אב-אלול) לחשוב על תקופה זו כמציינת את מותו של השמש. אפשר אולי לראות בכך את המאבק האחרון שלו להאחז בחיים, לתת את כל כולו לפני המוות. במסורות מסוימות ההתיחסות לאל היא כאל האלים התאומים המנוגדים ומשלימים זה את זה והיחסים ביניהם מרכיבים את עונות השנה. המאבק בין החיים למוות מתבטא במאבק בין אל עץ האלון, שממלכתו מתקימת בין יול ללית'ה, לבין אל שיח הצינית, השולט על התקופה שבין לית'ה ליול. בליל מחצית הקיץ, מוכרע המאבק ואל הצינית גובר על אל האלון, עד ליום מחצית החורף הבא. יחד עם התגברות החושך, מאזן הכוח משתנה וה"אחריות" עוברת מהאל אל האלה. ישנה כבר הבטחה של חיים חדשים שכל חיים חדשים נולדים ברחמה של האלה לאחר חגיגות הבלטיין. ומרחמה יוולד שוב ביול האל של השנה הבאה. ממנהגי החג: כמו בחגים אחרים נהוג להדליק מדורות, זה זמן מתאים לעבודה עם פיות ולטקסים של ניבוי.
את הקטע הזה הוצאתי מתוך האתר הזה שמתאר באופן יותר נרחב וברור את החגים של הפאגאנים או הויקאנים, שכן פאגאנים היא מילה כוללת לעובדי אלילים או עובדי כוחות הטבע. אך בכל מקום יש מנהגים אחרים. כפי הרשום כאן שזהו ערך מתורגם או כאן במקור.
בארץ לא חוגגים או מציינים את החג הזה. לא גנבנו אותו מהפאגאנים ולא מאף אחד אחר. בעולם הנוצרי חוגגים את יומו של יוחנן המטביל. ליתר דיוק חוגגים אותו ב-24.6 אך ניתן להתעלם מאי דיוקים אלה אמצע הקיץ הוא לא בדיוק 21.6 . לפאגאנים לא היה לוח שנה גרגוריאני, כך שלמעשה ה Litha (light נמשך מ 20-24 ליוני.
בעולם הגדול לא נתקלתי בחגיגות לא בארהב ולא בקנדה אך ידוע שיש התכנסות ב stonehenge
בשנה שעברה היינו באירופה קנטט ושרנו שירי עם בלטיים. אחד מהם היה קשור לחג של אמצע הקיץ. בלטביה שמו LIGO ומבטאים ליגואה או januvakras
הלטבים חוגגים את היום הארוך ביותר או הלילה הקצר ביותר בריקודים כל הלילה ומציאת בני זוג. מי שמוצא בן זוג באותו לילה יבורך לכל החיים
וכמובן חלום ליל קיץ או midsummer dream night ממנו לקוח הקטע הידוע הבא
בשוודיה חוגגים כך
ב-21.6 היינו בטיול הזה ברוקיז הקנאדיים. השמש שקעה אז ב 2:00 בלילה אם בכלל וזרחה שוב ב 4:00 בבוקר. כך שבצפון יש לו יותר משמעות, ובכלל בחצי הכדור הדרומי מציינים את אמצע החורף או יום היפוך החורף והוא נקרא יול.
ואני, אני כמידי שנה כמעט אלך לים לראות את השמש שוקעת הכי מאוחר בשנה. עם ספירה לאחור כמו בפסטיבל שקיעת השמש ב key west