הכל חדש ונוצץ

טוב, אני מספרת כאן קטעים מחיי ללא סדר ובסוף מסדרת אותם ברשימות על ציר הזמן. אבל גם שם יש בלאגן גדול. כל הסיפורים האלה הם בשבילי והם עוזרים לי להבין יותר טוב מה הולך כאן כי רוב הזמן אני לא מבינה.

אז ככה ברחובות גרנו בהתחלה במעונות של המכון, אחרי שסוסון נולד עברנו לדירה שכורה, בתום שנה היינו צריכים לעזוב אותה. זה היה קצת מרגיז היות וסיכמנו עם בעל הבית שאנחנו נשארים שם הרבה זמן. הוא אמר אני מצטער וכך נותרנו די אובדי עצות ולומדי לקח. חשבנו לקנות דירה. אפילו התחלנו לחפש. אפילו מצאנו. אמא שלי היתה מוכנה להשתתף, ההורים של בעלי לא היו מוכנים. כן באותה תקופה ההורים שלי היו הטובים ובכלל כל המשפחה שלי ואילו משפחתו של הבעל היו הרעים. סופו של דבר לא קנינו מצאנו דירה באיזור אחר של רחובות, איזור פחות נחמד ושם שוב החלפנו כל שנה דירה, אבל לפחות באותו בניין.

היום שבו ארזנו את חפצינו היה יום הולדתי ה-30 אם אני לא טועה. אז עוד לא עשינו עניין מיומולדת. לא עשינו הפקות גראנדיוזיות או חגגנו בכפיה. אלה לא היו ימים הכי מאושרים אך הגורמים להעדר האושר היו שונים בתכלית.

בעל הבית היה פסיכולוג מפורסם. הוא התגרש אז מאשתו ומצא לו חברה נראית 2 טיפות מים כמו אשתו. כאשר עזבנו סיפרו לנו שהיה שם בלאגן שלם בין בעל הבית וגרושתו, היה שם ריב גדול, היתה שם משטרה... טוב שאנחנו לא בתוך העסק הזה, כך חשבתי... איזה טירונית קטנה הייתי....

את 4 השנים הבאות בילינו כאמור באותו בנין כאשר אנחנו מחליפים שם 3 דירות. כל דירה והסיפורים שלה.