עוד מכתב מגרמניה
6.9.81
אהלן דפנה
מה הענינות? בקרוב אני גיסה ... הה.. הה.. הה !!! ( את לא גיסה. את דודה)....
... דרך אגב אמא בטח סיפרה לך את סיפורי חו״ל ובעיקר סיפורי בעלי. אני אכתוב בקצרה: את יודעת בכלל שבעלי לא שש לפגוש אותם, ואני כן, אפילו נורא שמחתי. אבל בעלי עמד להעלות את הבעיה הכספית. ומזה פחדתי כל הזמן ועד שהשיחה נערכה הייתי נורא עצבנית, וכאשר נערכה השיחה הייתי עוד יותר עצבנית (עמדתי בלילה שעות ליד הראי ופצצתי פצעים על הפנים) נפגשנו איתם שלוש פעמים. פעם ראשונה היינו בבית וטיילנו באיזור. פעם שניה בעלי סידר נסיעה בשבת לאמסטרדם ונסענו ארבעתינו ושם התחרבן כל העסק. בעלי היה עצבני והדביק את כולם. את השיחה שהיתה צריכה להערך ליד שולחן עשינו בדרך חזרה לגרמניה כשבעלי מדבר תוך כדי נהיגה וכולם צועקים ונעלבים ממש גועל נפש. אני לא אמרתי מילה כי ראיתי שאני לא מסוגלת להשתתף בתיאטרון הקופים הזה. מה שכן, ניסיתי כל הזמן להרגיע להשקיט (כמו בד״כ, מן יצור שלא מריח ולא מסריח) ובעלי לעומת זאת כל הזמן הקצין את העמדות. היה לי נורא לא נעים כי נקרעתי בין 2 הצדדים. למחרת החזרנו אותם לדודים מגרמניה ונפגשנו אחרי שבוע פעם נוספת אצלינו ובעלי הפעם סידר שהנסיעה תהיה לשוויץ - לציריך. הפעם היה רגוע ונחמד מעין ״סולחה״ למרות שלא היתה סולחה רשמית. אבל אחרי אמסטרדם נתתי לו כזאת מנה ואמרתי לו באופן כללי או שיקבל אנשים לביתו ויזמין אותם לטיול או שלא יהיה מוכן לקבל. אבל גם להזמין אותם וגם לצעוק עליהם למה הם באו זה כבר מוגזם. אני לא מדברת על כל הטיול בגרמניה, אבל את הרעיון של אמסטרדם הוא העלה וגם חירבן אותו חזרה. זו שיחה קצת יותר ארוכה אני עדיין נקרעת בין הצדדים כי בעלי לא אוהב אותם בגלל המנטליות והקמצנות והוא גם כותב את זה להורים שלו והם מושפעים מאוד חזק ממנו וכותבים חזרה. דעתם קיצונית והשערות עומדות לי מכל הטינופת הזאת. מה שכסף עושה לבן אדם...
...בעוד שבועיים אני טסה לארהב נורא שמחה לטייל שם אבל מצד שני זו מעמסה שצריך לעבור אותה בשלום - לטייל עם אמא של בעלי... דפנה , אשלח לך גלויה מארהב - אין לך מה לקנא בי על הטיולים והריצות. סהכ הדברים האלה מסתכמים לי בהמון עצבים וחסר שביעות רצון, לא הכל זה נוף בחיים לפעמים שלווה ויציבות הם דברים הרבה הרבה יותר חשובים ובעצם כולם שואפים להגיע לזה
אל תחשבי שאני בדיכאון, אני במצברוח נורא טוב, כרגע לבד בבית בלי בעלי - הוא כבר שם ובכלל אני לא יודעת מה עוד. פשוט כי לכל אחד יש צרות וגם אני לא מלקקת דבש.
צ׳או
אחותך הצולעת
מה שכסף עושה לבן אדם, הא? אחותי, מה שכסף עושה לך. לא להאמין שאת כתבת את זה. אבל בעצם לא השתנית. גם אז היית עושה חיים ומקטרת.
למכתבים האלה חשיבות רבה להבנת הקונספציה. מהו העניין הכספי שככ הטריד את אחותי ובעלה? זוהי הדירה העלובה שלי. אני קיבלתי והיא לא, ושניהם התחילו להשתגע על זה. הוא היה נחרץ ותוקפני. היא התלבטה בין שמירת הקשר הטוב עם המשפחה השורשית לבין ההסתות חסרות הרסן של בעלה. ההסתות האלה הביאו למצב של היום.