הכל חדש ונוצץ

הימים הם ימי חופשת המולדת הראשונה שלי. הזמן קצר המלאכה מרובה צריך להספיק לטייל באילת, לבקר את החברים ברחובות, לחתן את אחותי ועוד ועוד. כל יום בילוי אחר והכל עמוס. אמא חוזרת מבילוי ב-2 בלילה. קלפים עם החברים שלה כמידי שבוע, ולפתע מתחילה לצעוק עלי. כמה את מבלה? בגיל שלך את לא צריכה לבלות ככ הרבה. אני משתוממת לרגע על פרץ הצעקות הלילי. בגילי? מה כואב לה? ואיפה את היית עכשיו? את קצת יותר זקנה ממני.

כן, ככה זה כשמפרגנים לי...

ולכל  המפרגנים. לפני שבוע הייתי בהופעה של קליף. לקחתי איתי את סוסון שמאוד חשש שירדם באמצע. הוא בכלל לא הכיר את קליף. קליף הוא מלך ישראל. עד לפני שנה ומשהו בכלל לא ידעתי שהוא חי. חשבתי שגורלו דומה לעמיתו מעבר לים או לפחות הוא נעלם בתהום השניה. ולפתע הוא הופיע בפני המלכה חי חיוני ותוסס. זה מאוד ריגש אותי. איפה הוא ואיפה אלביס? אלביס כבר שנים נמצא בזכרונות וכל יום קם אלביס חדש ואילו קליף נמצא באריזה המקורית. רק איפה הוא היה עד היום. מסתבר שעמך ישראל אוהב לעסוק בזכרונות, קליף נשכח אולי מהתודעה הישראלית אבל בבריטניה הגדולה הוא המשיך כרגיל, להופיע , ליצור והכל.

ההופעה שלו היתה נפלאה. לא להאמין שהוא בן 72. שר רוקד מפזז כאילו הזמן נעצר מלכת. הרפרטואר שלו עדיין לא נס לחו וסוסון ממש אהב. למרות שהוא לא הכיר.