כשהכרתי אותו הוא היה במאבק נוראי עם אשתו. ואני הייתי במאבק עם האקס.
היום הוא נמצא במאבק עם אחותו ואני נמצאת במאבק עם אחותי.
רק כאשר הוא מספר לי על המאבקים שלו, המאבקים שלי מחווירים.
אמא שלו נפגעה בתאונת דרכים.
הודות לטיפולו המסור לדבריו היא נשארה בחיים.
הוא היה איתה ברמבם, נתן לה תרופות, הכניס אותה אליו הביתה, הכניס אותה לבית אבות
ואחותו התלוננה עליו במשטרה והמשטרה עצרה אותו.
היא העמידה אפוטרופוס על נכסיה של האמא. אפוטרופוס חיצוני.
הוא אומר שאפוטרופוס זה קטסטרופה בכל קנה מידה והרשויות ממהרות למנות אפוטרופוס.
כל הוצאה כספית מהחשבון של האם צריכה לעבור אישור של האפוטרופוס הכללי. גם אם האפוטרופוס בא מתוך המשפחה.
הוא גם מסובך במאבקים קודמים עוד מימי המאבקים עם אשתו שבינתיים התחתנה.
לפעמים אני חושבת איזה מזל שנפרדנו.
איך הייתי יכולה לחיות עם אדם כזה?
אין לו חיים. רק שיחות איתו מושכות אותי למטה.
ובדכדוך קל אני יכולה לומר שאפשר תמיד לרדת עוד
ובחיוך קל אני אומרת שאפשר גם לא להגיע לשם
ובחיוך קל אני יכולה לומר שאפשר גם לעלות.